– מדוע אלוהים מעניש את אחד ממשרתיו ומעניק נוחות לאחר? מדוע אדוננו אינו נוהג בשוויון בעניין זה?
אחינו היקר,
ראשית, עלינו להצהיר כי יש לבטוח, להסכים, להיות מרוצים ולהודות על צדקתו, חוכמתו ורחמיו של אלוהים.
כאשר אנו, כבני אדם, מסכימים לניתוח על פי החלטת הרופא המומחה, ואף מרוצים ומודים לו על אף כל הכאבים, הרי שעלינו להסכים, להיות מרוצים ולהודות עוד יותר על הניתוחים השונים שמבצע עלינו אללה, בעל הכל.
אז,
מי שמאמין באלוהים,
הוא מאמין גם בתכונותיו הנצחיות של ידע, חוכמה, כוח ושלמות אחרת. אללה יודע היטב איזה שאלה לשאול את מי. ידיעתנו או אי-ידיעתנו אינה משפיעה על כך.
מצד שני, מצבו של כל אדם שונה, ואלוהים בוחן את האנשים בהתאם למצבם.
עבור האחד, המבחן הוא במצוקה, ואילו עבור האחר, המבחן הוא בעושר.
גם לא ברור מי ינצח. חוץ מזה, השוויון שאתה מדבר עליו הוא יחסי, איברי גוף האדם אינם שווים, ואפילו בבית ספר יסודי, בכיתות א’, ב’, ג’, ד’ וכו’, לא שואלים את כל התלמידים את אותה שאלה.
אז,
שאלות בחינה שונות בבתי ספר ברמות שונות.
כפי שצוין, אין זה מפתיע שאלוהים שואל שאלות שונות בהתאם למצבם של עבדיו.
כעיקרון, עובדה היא שכל האנשים הנמצאים באולם המבחן הזה בעולם הזה, נתונים בדרך זו או אחרת למבחן של קשיים וקשיים. אלה שעוברים את המבחן בקלות…
“גפרור אדום”
כמוהו יש מעט. ודאי יש בזה חכמה מאת ריבוננו.
בנוסף,
“תפיסה שגויה של שוויון מולידה אי-שוויון מובהק.”
ישנה אמרה יפה שקובעת כך:
עלינו להשלים עם הגורל, עם מעשי האל.
(מלבד הרצון לשאול וללמוד את חכמת הדבר)
לא להטיל ספק, לא למתוח ביקורת, לדעת את גבולותיך.
“אללה אינו נשאל על מעשיו, אולם בני האדם יישאלו על מעשיהם.”
(הנביאים, 21/23)
הפסוק הנ”ל מציע לקח רב משמעות על הצורך של אנשים להכיר את גבולותיהם.
לסיכום,
כל אדם צריך לדעת שהמבחן שבו הוא נבחן הוא המבחן הטוב ביותר עבורו, ולחשוב שאם היו נותנים לו מבחנים אחרים, אולי היה לו קשה יותר, ועליו להבין זאת, להשלים עם זה, להיות מרוצה ולהודות.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
