הקוראן מצווה עלינו להוציא את כספנו בדרך אללה. אחרי שאני מספק את צרכי משפחתי, כמה לפחות ממה שנותר לי עלי לתרום?

הקוראן מזכיר את הצדקה והזכאת כל כך הרבה פעמים, שזה גורם לי לחשוב: האם עלי לחלק את כל כספי שנותר לי אחרי שאני מספק את צרכי משפחתי? מהו המדד לכך?

אחינו היקר,

דת האסלאם,

הוא ייחס חשיבות רבה לסולידריות חברתית בין בני האדם, וקבע, לצד עקרונות רוחניים, גם הוראות חומריות. זוהי מערכת הזכאת והצדקה.

הוא ציווה על אדם אמיד לתת את אחד מארבעים מנכסיו הנתונים לזכאת לצדקה לעניים. כמו כן, הוא ביקש מן המוסלמים לתת צדקה לנזקקים כפי יכולתם בכל הזדמנות.

כל מוסלמי אמיד בודק מדי שנה, בין אם בחודש הרמדאן ובין בתחילת השנה, האם רכושו והכנסותיו חייבים בזכאת; הוא מחשב את נכסיו, מנכה את חובותיו, ונותן זכאת ממה שנותר. העובדה שנותנים זכאת ללא חישוב מדויק, אלא בערך, מעידה על כך שהמצווה אינה מתקיימת כראוי. לכן, אם הוא יודע, הוא מחשב בעצמו, ואם לא, הוא שואל מישהו שמבין, למשל רואה חשבון, שיחשב עבורו את הזכאת על רכושו.


הדבר החשוב הוא,

העיקר אינו כמות הנכסים שמהם יש להפריש את הזכאת, אלא הפרשת חלק הזכאת מתוכם.

חישוב הזכאת על נכס ניתן לביצוע הן לפי השנה ההיג’רית והן לפי השנה המילאדית. הבעלים של הנכס יבחר בשיטה הנוחה לו יותר. אולם, מצבם של נכסים מסוימים קובע גם את מועד הזכאת, כגון במקרה של זכאת על תוצרת חקלאית.

ניתן לחשב את זכאת סחורות המסחר לפי תחילת השנה האזרחית, מטעמי נוחות חשבונאית, אך ניתן גם לחשב אותה מרמדאן לרמדאן, בשל צורך העני והרצון להגדיל את שכרו.

זכאת על נכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים,

הם מטופלים בהתאם לשאלה האם הם משמשים למטרות מסחריות. כל הזהב, הכסף וסחורות אחרות הנסחרות נמכרות בסוף השנה, והשקים, השטרות והמזומנים שבידינו נאספים כדי לקבוע את הנכסים. מהסכום המתקבל מופחתים החובות וההוצאות שבוצעו במהלך השנה, ועל הסכום הנותר מחושבת זכאת בשיעור של אחד מארבעים, כלומר 2.5%.

לדוגמה, אדם שיש לו חנות טקסטיל יחשב את הזכאת שלו כך:

אם חלפה שנה מאז פתיחת החנות, בסוף השנה, למשל ב-31 בדצמבר, הוא יבצע ספירה של כל הסחורה הקיימת בחנות לפי מחירי הרכישה שלה, יוסיף לסכום זה את הכסף, הצ’קים והשטרות שברשותו, את חסכונותיו בזהב או כסף, ואם יש לו, את ערך הנדל”ן, הקרקע, החנות, המכונית וכל נכס אחר, מקרקעין או מטלטלין, לפי מחירי הרכישה שלהם, ינכה את חובותיו, ואז יפריש 2.5% מהסכום הכולל כזכאת. הוא לא יכלול בנכסי הזכאת את הציוד הקבוע בחנות, את המכונית שבה הוא משתמש, את הבית שבו הוא גר, ואם החנות שלו, גם את החנות עצמה.

(ראה: מהמט פאקסו, חיי הפולחן שלנו – 1)

למידע נוסף, לחץ כאן:

– צַדָּק

בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם