1. נשבעתי כמה פעמים והפרתי את אחת השבועות. לאחר שהפרתי את שבועתי, נתתי לילדה ענייה בגדים וציוד שיספיקו ברווחה לעשרה אנשים.
2. האם הכופר שניתן בדרך זו מספיק?
3. כשנתתי את הבגדים, לא חשבתי על כפרת שבועה. כלומר, לא התכוונתי לכך. האם הבגדים שנתתי נחשבים ככפרה?
4. לא הפרתי את שאר שבועותי, אבל החלטתי שלא עשיתי דבר נכון. האם אפשר לכפר על שבועה מבלי להפר אותה?
אחינו היקר,
השבעה לעשות או לא לעשות דבר מותר, אף על פי שהיא מותרת, אינה ראויה להפוך להרגל. אכן, אללה יתעלה,
“אל תשתחווה בפני אדם נבזה שמרבה להישבע.”
(העט, 68/10)
הוא גינה את אלה שנשבעים ללא צורך, שלא לצורך. בקוראן נאמר על קיום ההבטחה:
“קיימו את שבועותיכם.”
(סורת אל-מאאידה, 5/89)
“קיימו את השבועות אשר נשבעתם בשם אלוהים, ואל תפרו את שבועותיכם אחרי אשר חיזקתם אותם באלוהים כערבון. הן אלוהים יודע את אשר תעשון.”
(סورة א-נחל, 16/91)
לפיכך, ראוי למוסלמי להימנע מלהישבע ככל האפשר.
מי שמפר את שבועתו חייב לשלם כפרה על השבועה.
כפרת שבועה
לכל עני – פתירה אחת.
(כופר צדקה) הוא לתת סכום כסף שווה ערך לכופר צדקה לאדם עני ביום אחד, או לתת לו סכום כסף שווה ערך לכופר צדקה מדי יום במשך עשרה ימים, או להאכיל או להלביש עשרה עניים בבוקר ובערב. מי שאין ביכולתו לעשות זאת,
שלושה ימים צום ללא הפסקה
עליהם לקיים את הנדר. הכפרה הזו מפורטת בקוראן.
(סורת אל-מאאידה, 5:89)
אם נשבע אדם להפר מצווה או חובה, או לעשות מעשה אסור, עליו להפר את שבועתו ולשלם כפרה.
כי אם יקויים שבועה כזאת, יתבצע חטא.
1.
חשיבות כפרת השבועה נובעת מהפרת ההבטחה שניתנה בשם אללה. מי שנשבע בשם אללה או הצהיר שלא יעשה דבר מסוים, חייב לשאת עונש אם יפר את הבטחתו. עונש זה, מלבד היותו גורם מרתיע, גם מונע מאנשים להישבע בשם אללה ללא מחשבה.
2.
כפרת השבועה היא לתת מזון (בשיעור צדקת הפתיר) או בגדים לעשרה אנשים שונים. כפרה הניתנת לאדם אחד אינה מספיקה; יש לתת אותה לעשרה אנשים שונים.
3.
תרומה של בגדים לעני ללא כוונה לכפר על שבועה אינה מחליפה את הכפרה.
מכאן נובע שאם מוסלמי נשבע, עליו לעמוד בשבועתו, שכן השבועה היא העדת אללה על הבטחתו.
השבעה שלא לעשות דבר שהוא חובה או מצווה, או לעשות דבר שהוא אסור וחטא, אינה התנהגות הולמת למוסלמי.
האל יתעלה אומר בקוראן:
“אל תשתמשו בשם אלוהים כתירוץ להפר את שבועותיכם שלא לעשות טוב, שלא לנהוג ביראת שמים, ושלא להשכין שלום בין אנשים. אלוהים שומע הכל ויודע הכל.”
(סורת אל-בקרה, 2:224)
עם זאת, אם נשבע אדם שבועה כזו, עליו לקיים את שבועתו, ואם יפר אותה, עליו לשלם כפרה על השבועה. בحديث בנושא זה, אמר הנביא (ע”ה):
“אם אדם נשבע על דבר, ואחר כך יראה דבר טוב יותר ממנו, יפר את שבועתו וישלם כפרה.”
(מוסלם, אימאן, 15-16); (מרגינאני, אל-הידאיה, ב, 358)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
