אחינו היקר,
אם האדם הראשון נברא לפני חמש עשרה אלף שנה, ובהנחה שתוחלת החיים הממוצעת לאורך ההיסטוריה הייתה תמיד 70 שנה, אזי אוכלוסיית העולם צריכה להיות כיום סביב טריליון. לפי ההבנה התיאורטית הנוכחית, ההיסטוריה האנושית, שנטען כי היא בת מאות אלפי שנים, צריכה להיות קצרה מ-15,000 שנה.
אך גם זה אינו מספיק, עלינו להכיר בכך שבתקופות קדומות אבותינו חיו חיים ארוכים של 600-1000 שנים. כאשר אנו חוזרים אחורה, מעריכים כי אוכלוסיית העולם בתקופת ישו מנתה כ-250 מיליון. מניחים כי מגיפות כגון דבר והמלחמות שגרמו למוות השפיעו רק על אחוז וחצי מאוכלוסיית העולם. במצב זה, הטענה כי תוחלת החיים של האנושות היתה מאות אלפי שנים מאבדת את תוקפה.
השיטה המשמשת כיום בחישובים ההיסטוריים אינה מספקת. הרי תוצאותיהן הנכונות של המדע והאמיתות של הקוראן תמיד התאימו זו לזו, ולא סתרו זו את זו… העיקר שנבין ונפרש נכון את שני הספרים. הטעויות הנראות לעיתים נובעות מחוסר יכולתם של המפרשים.
הנביא מוחמד (עליו השלום),
כך הוא אומר. בحديث אחר נאמר:
כך נאמר. אם נניח שפרק הזמן שבין אחר הצהריים לערב, המהווה רבע או חמישית מהיום, שווה ל-1,500 שנה, אזי אורך חיי האנושות הוא בין 6,000 ל-7,500 שנה. במסורת חדית’ מפורסמת אחרת, הדבר מובהר בבירור:
כפי שניתן לראות, שני החדית’ים הללו מאשרים ומשלימים זה את זה.
עם זאת, אלו הן רק פרשנויות. הרי אין ודאות לגבי משמעות הביטוי “7000 שנות חיי האנושות” המופיע במסורת. מבחינה זו, ניתן להציע פרשנויות אחרות ושונות. אפשר גם להניח שיש להן משמעויות עמוקות יותר, שיכולות להוסיף ממד פרשני אחר.
בהתחשב בכך שמעולם לא דובר על שינוי במהירויות הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש מאז ימי קדם ועד היום, ובהתחשב בכך שהזמן עשוי להשתנות בהתאם למהירות, ניתן לומר שהזמן זרם מהר יותר בימי קדם, זאת על ידי השוואה בלבד של תוחלת החיים של צמחים ובעלי חיים גדולים בימי קדם עם אלה של ימינו.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
תגובות
פרופסור ד”ר סטיבן הוקינג (8 בינואר 1942, אוקספורד – 14 במרץ 2018, קיימברידג’), פיזיקאי, קוסמולוג ואסטרונום בריטי.
הוקינג אמר כי על בני האדם לעזוב את כדור הארץ בתוך 100 שנה ולהקים מושבות בעולמות אחרים. לדעת הוקינג, אם בני האדם לא יקימו מושבות, הם לא ישרדו.
אפילו הפסוק “حَتّٰى יָאْتִיَ اللهُ بِאَمْرِهِ” (6—השדה נחשבת—), שערכו הגימטרי הוא 1545, רומז ליום הדין שיבוא על הכופרים.
המקבילה בלוח השנה המילאדי היא:
זה יוצא שנת 2129.
אם נחסיר את 2018, זה יוצא בערך 111 שנים.
שווה ערך לשנה.
הגדול והחדיש ביותר בעולם
אי אפשר לראות עד כמה זה תואם את התאריך שנתן האסטרונאוט הקוסמולוג.
ההיסטוריה של גובקליטפה מוערכת ב-12,000 שנה. אפילו אם מניחים שהיא נבנתה אחרי האדם הראשון, האם בריאת אדם הראשון אינה קדומה יותר? בנוסף, עקבות האדם הראשון שנמצאו במערת יאריםבורגז באיסטנבול מתוארכים ל-200,000 שנה.
ניתן לחשב את גילם של מאובנים בלבד. עם זאת, בעוד שגיל כדור הארץ מוערך ב-4 מיליארד שנים, המידע המתקבל משרידי מאובנים מצביע על היסטוריה אנושית של עד 300,000 שנה. האם לדעתך יש סתירה מסוימת בין דבריך לבין המדע?
אדוני המרצה, דבריך עשויים להספיק כתשובה עבור חלק מהאנשים, אולם אמונתי היא שדת האסלאם אינה סותרת את ההיגיון והמדע. המידע שנתת לגבי גיל העולם והאדם הראשון סותר את העובדות המדעיות. אם אדם מוסלמי רוצה להחזיק באמונה חזקה באל, על חכמי האסלאם לתת תשובות הגיוניות ומדעיות לנושאים אלו. אחרת, המידע שניתן לגבי האסלאם אינו מתיישב כראוי. אמי ואבי הם מוסלמים שמאמינים ללא ספק, שניהם אנשי אנטוליה וביקרו במכה. אני, לעומת זאת, מוסלמי ששואל שאלות ומנסה למצוא את האמת. אני מקווה שאצליח בכך מבלי לאבד את אמונתי. בני, לעומת זאת, הוא דאיסט, וסביר להניח שילדו יהיה אתאיסט.
בקשתי אליכם היא כזו: אם אתם אומרים שהאסלאם אינו דת של היגיון אלא דת של מסורת, אין לי מה לומר. אבל אם אתם אומרים שהאסלאם אינו סותר את ההיגיון והמדע, הפסיקו להילחם בעובדות מדעיות, ונסו למצוא את הקשר בין המדע לאסלאם. ראו מה אומרים מדענים על מה שכתבתם.
“לאחר עשרים שנות חפירה איטית וממושכת, התגלה מאובן האדם השלם ביותר בעולם. המאובן, שחי לפני 3.6 מיליון שנים וזכה לכינוי “כף רגל קטנה” בקרב הקהילה המדעית, נחשב לשריד העתיק ביותר המכיל את כל פרטי השלד האנושי.”
“החישוב האחרון לגיל כדור הארץ נעשה בשנת 2007 על ידי פרופסור פרידריך קרל איוורט, גאולוג ממוצא גרמני מאוניברסיטת ייל וגאולוג בנאס”א, וצוותו. הצוות, במחקר שערך בקנדה, חישב את גיל כדור הארץ ל-4.576 מיליארד שנים. הצוות הגיע למסקנה זו על סמך מינרלי זירקון שחולצו משכבות טקטוניות של כדור הארץ.”
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי כראוי. מטרתי היא למצוא את האמת ולהשיג זאת מבלי לאבד את אמונתי.
– המידע המופיע בסיפור קשור להיסטוריה האנושית. ללא ספק, גיל העולם רב יותר. שהרי, כפי שמשתמע מפסוקי הקוראן, העולם התקיים גם לפני הופעת האדם.
– הסיפור על גיל האנושות הוא בדרגת “חבר-י ואחיד”, ואם הוכח מדעית כי תוחלת החיים של האנושות ארוכה יותר, יש להסתמך על הנתונים המדעיים. במקרים כאלה, אין מניעה דתית שלא להסתמך על הסיפור בדרגת “חבר-י ואחיד”. במצב כזה, אין צורך שהאדם יפקפק באמונתו. שכן מידע כזה אינו קשור למטרת הדת העיקרית, ואינו “חבר” (ידיעה) מוחלטת.
אדוני המרצה, הבנתי את הערכתך כך: בדת האסלאם, אין זה נכון להסיק מסקנות מוחלטות מפסוקי הקוראן. הדבר היחיד המוחלט הוא קיומו ואחדותו של אללה. מי שמאמין בקיומו של אללה, מאמין בכל ישותו שאין אלוהים מלבד אללה, ואם הוא קורא את פסוקי אללה מתוך מודעות זו, הוא יבין גם את תכלית בריאתו. אני רוצה להביא דוגמה מפסוק: “והנה אמר אדונך למלאכים: אכן אברא אדם (אדם) בארץ” (בקרה, 2/30). כאשר אני קורא את הפסוק הזה, אם אין לי אמונה באללה, אומר כך: לפי תורת האבולוציה, בני אדם התפתחו מקופים. לכן, המידע בקוראן אינו תואם את ההיגיון והמדע. אולם, מי שמאמין באללה יודע שפסוקים אלו הם דברי אללה, ומפרש את הפסוק בהתאם. עכשיו, ייתכן שיש כאלה שיאמרו: באיזה ידע אתה מפרש את הפסוק? אולם, כפי שאמרתי בהתחלה, אין דבר מוחלט מלבד קיומו של אללה. לכן, אם אני מסיק מסקנה שגויה או חסרה מהפסוק, זה מחייב אותי בלבד. אני מאמין שחוקי אללה אינם יכולים לסתור את ההיגיון והמדע, ולכן בפסוק זה נאמר אדם הראשון, אדם, ואילו תורת האבולוציה אומרת שסבו של האדם הוא קוף. כדי לדעת את האמת, יש צורך לחקור. כאשר חקרתי את הנושא, הגעתי למסקנה הבאה: בספרו של דרווין “מוצא האדם”, שפורסם בשנת 1871, אנו רואים את המשפטים הבאים:
“הדמיון שנתקלתי בו הוביל אותי צעד אחד קדימה, והגעתי למסקנה שכל היצורים החיים כיום התפתחו מאב קדמון יחיד. לכל היצורים החיים יש אינספור נקודות דמיון; ההרכב הכימי שלהם, שקיות הנבט, המבנה התאי שלהם וחוקי הגדילה וההתרבות שלהם דומים מאוד”, הוא אומר. האם נוכל לומר כעת שהתיאוריה הזו סותרת את פסוקי הקוראן? האם סורת אל-אעראף, פסוק 189, אינה מספרת על כך שהאל ברא את בני האדם מנפש אחת, מנשמה אחת? הקוראן פונה לבני האדם, ולכן הוא מספר על הבריאה מנקודת מבטם של בני האדם. העיקר הוא לדעת שהכל נעשה על פי תוכניתו ובריאתו של האל. הפסוק 31 בסורת אל-בקרה, שבו נאמר שהאל לימד את אדם (ע”ה) את שמות כל הדברים, כלומר את הידע על היקום, הוא הוכחה לכך שבני האדם יפתרו את תעלומות הבריאה והיקום עם הזמן, ושהם בעלי יכולת גנטית זו. בכבוד רב.
