אחינו היקר,
תפילת יום שישי חובה בעיר, בעיירות ובכפרים שיש בהם מסגד. אולם, מי שנמצא במקום מרוחק מן היישוב ואין לו אפשרות להתפלל תפילת יום שישי, יתפלל תפילת צהריים באותו יום ובכך יקיים את חובתו, ולא יהיה עליו עונש.
היו דעות ופרשנויות שונות בנושא זה:
הפרשנות המילולית של הטקסטים המהימנים בהלכה תומכת באבו עלי א-דקאק. (2) אכן, בحديث העוסק בנושא זה, אין אפילו רמז לכך שלמעסיק יש סמכות כזו:
בספר “דורר אל-מוכתר” מוקדש מקום מועט לנושא זה, ונאמר בו:
(4)
בספרי הלכה אחרים נעשה שימוש בביטוי דומה. לסיכום, ניתן לומר: למעסיק אין לעולם זכות למנוע מעובד את יום שישי. אשר לטענה כי אי-עבודה של שעה במפעל או בכל מקום עבודה אחר תגרום לנזקים כבדים, מעסיק מאמין יכול לסדר את עבודתו בהתאם. הוא יכול להתאים את המשמרות. הן עבודה של שעה במפעל או במקום עבודה אינה טובה יותר מיום שישי. הליכה של העובד למסגד שעה בשבוע, כדי לחדש את רוחו, לשפר את מערכת העצבים שלו ולהעשיר את תרבותו הדתית, מועילה מכל הבחינות. הוא לומד שכל זכות מלווה בחובה, וכל ברכה מלווה במאמץ. הוא מתמסר לעבודתו ביתר רצינות ומשתדל להאכיל את משפחתו אוכל כשר. כיום, אלה שמונעים מהעובדים את הברכה הזו, סובלים מדי יום נזקים של מיליוני לירות כתוצאה משביתות, נזקים שנגרמים והתנהגות חסרת אחריות כלפי העבודה. שעה שמוקדשת ליום שישי היא זניחה לעומת זאת. הן העברת יום המנוחה השבועי ליום שישי היא פתרון מספיק כדי להסיר את ההתנגדויות וההתנגדויות בנושא זה. במקרה זה, ניתן יהיה לאפשר גם לעובדי מדינה ללכת ליום שישי. כמובן, זהו עניין חוקי ותלוי בסמכות הפרלמנט. (5)
חלק מן הפוסקים, דבריהם ופסיקותיהם, אינם מבוססים על שום חדית’ מוסמך. זהו רק היקש שנעשה תוך התחשבות בנושא העבדות. לדעתי, היקש זה שונה; שכן המקש והמקש עליו אינם מתאחדים בנקודה כלשהי.
כך אמר הנביא (עליו השלום):
1- אל-מוחִט / סַרַחְסִי – פַתַאוַא-יֵ הִינְדִיַּה: כרך 1, עמוד 144.
2- בַּחְרִירַאִיכּ / אִבְּן נֻגַ’יְם.
3- בקאסאני, ב”דאיע אל-סנאיע” – מפי רבי ג’אבר (ר”א).
4- דורר אל-מוכתר; כרך 1, עמוד 852 (אבן עאבדין).
5. ישנם מפעלים שחייבים לעבוד 24 שעות ביממה ללא הפסקה. הפסקה של שעה-שעתיים עלולה לגרום לקשיים רבים. במקרה כזה, חלק מהעובדים עשויים לעזוב את העבודה ביום שישי. אולם, עזיבה זו צריכה להיות בשיטת תורנות שבועית.
6- אבו דאוד – ביהאקי – חאким עבדאללה בן עמר (ר”א).
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
