– יש לי הפרעה טורדנית-כפייתית, והרפואה אינה מספקת מענה הולם. אני קורא תפילה “רבי איני מסניישי שייטני”, והיא מועילה מאוד. אבל האם יש לך תפילה או הצעה אחרת שתשחרר אותי במיוחד מההתנהגויות הכפייתיות שלי, כמו קריאת שלטים, מצבות, חזרה על אותן תנועות שוב ושוב, הליכה בקו ישר וכו’, המענים אותי מחשבתית ופיזית?
אחינו היקר,
התמידו בתפילותיכם. אנו ממליצים גם על תפילת “ג’בְשֶן”. אולם, לצד התפילות הנאמרות בפה…
המלצות של רופא מומחה
ייתכן שתצטרכו לקחת את זה.
אובססיה / קומפולסיה
יש כאלה שמכבסים את ידיהם כל הזמן, יש כאלה שלא יכולים שלא לספור את קומות הבניין. ויש כאלה שחוזרים ונוטלים שוב ושוב וضو מחשש שמא וضوכם נטמא. בקיצור, בנוסף לדאגה לבעיות כלכליות וחברתיות, יש לנו גם מחלת ה”אובססיה”.
פרופסור ד”ר מוסטפא אורהן אזטורק, מומחה למחלות נפש ועצבים,
הוא אומר שהמחלה שגורמת לאנשים לעשות את אותם הדברים שוב ושוב נקראת רפואית הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). אוזטורק מסביר שלמחלה יש שני סימנים עיקריים: “אובססיה (התעסקות כפייתית) וכפייה”.
אובססיה,
“מחשבות בלתי רצוניות, מטרידות את הפרט, שאינן ניתנות להדחקה במאמץ מודע”
מוגדר כ.
כפייה
הוא מתאר את זה כך:
“אלו הן התנהגויות שאדם מבצע שוב ושוב כדי להיפטר ממחשבות טורדניות שעולות בדעתו. לדוגמה, אובססיה היא כאשר אדם חושב שהיד שלו התלכלכה כשהוא נוגע במשהו, למרות שהוא יודע שהיא נקייה. והכפייה היא לשטוף את היד שוב ושוב באופן אובססיבי בגלל המחשבה הזו.”
אוזטורק מציין כי ישנם מטופלים שמסוגלים לסיים אפילו חפיסת סבון אחת או שתיים ביום, ואף לגרום לפצעים בידיים כתוצאה מרחצה מופרזת. אצל אנשים אלו לא קיימות רק אובססיות הקשורות לניקיון. קיימות צורות רבות של אובססיות, כגון המחשבה שהם עלולים לפגוע באחרים, במיוחד בקרוביהם, החשש שמשהו רע יקרה להם או לקרוביהם, ספקות לגבי עשיית דבר מה בצורה שגויה או לא שלמה, ומחשבות דתיות מטרידות.
אובססיות (הפרעות טורדניות)
, גורם לתחושת חרדה אצל האדם,
כפייתיות (קומפולסיביות)
התחושה המעיקה חולפת, ולו לזמן קצר. לעיתים, התנהגויות כאלה משפיעות לרעה על חלק ניכר מהיום; הן עלולות לפגוע בהצלחה בעבודה או בלימודים, ולשבש יחסים חברתיים.
מצד שני, העובדה שאנשים אינם רואים את מצבם כמחלה, או שהם מוצאים את המחשבות האובססיביות המטרידות והמציקות כהגיוניות, חסרות משמעות, ולעיתים אף מביכות, ומתביישים לפנות לרופא, מביאה להערכות שכיחות המקרים עשויה להיות גבוהה יותר.
ד”ר ג’וקצ’ה סילסופור, מומחית לפסיכיאטריה בבית החולים הפרטי של אוניברסיטת פאтих, מציינת כי המחלה נפוצה למדי בקרב הציבור, וחוזרת על העובדה כי השכיחות שלה גבוהה יותר ממספר החולים המגיעים אליהם:
“מכיוון שרבים מהחולים הללו אינם נוטים לפנות לרופא, הם מאמינים במשך זמן רב שהמחשבות וההתנהגויות שלהם אינן הגיוניות. הם אינם חושבים שזו הפרעה שניתן לטפל בה. הם חושבים שהתנהגותם המוזרה היא משהו שקורה רק להם, וקשה להם לשתף מישהו בזה.”
סילסופור מציינת כי גם הרעיון של אי קבלת העובדה שיש להם הפרעה פסיכיאטרית משפיע על כך, ומוסיפה כי אנשים “מרגישים כאילו עשו את הדברים שהם חושבים עליהם או שעוברים בראשם”.
“חולים מסוג זה אינם מגיעים לרופא מכיוון שהם חוששים שיידחו, ישפטו, יואשמו ויווקעו בגלל מחשבותיהם.”
אמר סילסופור, לחולים
“אל תפחדו לחשוב. לחשוב זה לא אומר לעשות.”
קורא ל-.
פסיכותרפיה חשובה
הנמנית על המחלות הפסיכיאטריות, ולדעת מומחים מסוימים,
“ההפרעה הפסיכיאטרית הכי כואבת”
כפי שצוין
“אובססיה”
המחלה עלולה להופיע בכל שלב בחיים. היא כמעט בלתי ניתנת לזיהוי בבדיקות רפואיות אלא אם כן המטופל עצמו מדווח עליה. כאן טמון תפקידם החשוב של בני המשפחה והקרובים. המומחים מזהירים מפני הניסיון לשכנע את המטופל שהתסמינים “חסרי משמעות” או “מגוחכים”.
ד”ר כמאל שאהין, מומחה למחלות נפש ועצבים,
“החולים ממילא יודעים שהמחשבה וההתנהגות האלה אבסורדיות. המטרה בטיפול התנהגותי אינה להעלים את המחשבות האובססיביות, אלא לאפשר למטופל לחיות בשלום עם המחשבות האלה.”
הוא אומר. שאהין מביא גם דוגמה:
“למטופל שחושש שהידיים שלו התלכלכו כשהוא עובר ליד פח אשפה, ולכן הוא שוטף את ידיו שוב ושוב”
‘לא, אין זיהום’
במקום לומר
‘עליך להתאמץ להחליט אם הידיים שלך התלכלכו, ואפילו אם אתה מודה שהן התלכלכו, עליך להתאפק ולא לשטוף אותן שוב ושוב’
יש להנחיל את הרעיון הזה.”
פרופ’ ד”ר מ. אורהן אזטורק מציין כי מחלה זו היא הפרעה עקשנית וכואבת. הוא מדגיש כי הטיפול בה דורש מאבק ארוך ומתמשך, ומוסיף:
“אם מנסים לטפל רק בתרופות, ייתכן שלא יתקבלו תוצאות חיוביות במיוחד. החולה צריך לעבור טיפול פסיכותרפי בנוסף לתרופות. המחלה עלולה לחזור לאחר הפסקת התרופות; לכן, פסיכותרפיה חשובה מאוד במקרה של מחלה זו.”
שוב, לדברי אוזטורק, אחד הדברים שעוזרים בטיפול הוא
“להיות עסוק”
מכיוון שהפרעות אלו מופיעות בעיקר בזמן הפנוי. כשהאדם עסוק, הפרעות אלו פוחתות.
כמה אובססיות
אובססיה,
תופעה זו נפוצה יותר בקרב אנשים בעלי תחושת אחריות גבוהה, הנוטים לדאגה, עצבניים, מופנמים, פסימיים, קפדניים יתר על המידה, פרפקציוניסטים, מבוקרים, שמרנים, יורדים לפרטים ומחפשים שלמות. פרופ’ ד”ר מ. אורחן אוזטורק, רופא המטפל בחולים בצורה הטובה ביותר.
‘לדקדק בפרטים’, ‘לשקול כל מילה’, ‘מחסן עמוק, אסם ריק’
הוא מספר על מה שהביטויים האלה מתארים.
ניקיון:
שטיפת ידיים במשך שעות, רחצה או ניקיון הבית שוב ושוב.
חזרה:
ביצוע התנהגות חוזרת או העלאת מחשבות אחרות על מנת להקל על החרדה הנגרמת ממחשבות טורדניות. חולה שחושש שעלול לקרות משהו רע לקרוביו, עשוי להיפטר ממחשבה זו על ידי ביצוע ההתנהגות שהוא מבצע שוב.
בדיקה:
בדיקה חוזרת ונשנית של הדלת או של בלון הגז כדי לוודא שהם סגורים, מתוך פחד שמא יקרה משהו לבית או שתפרוץ שריפה.
אגירה:
לאסוף הרבה חפצים שאין בהם תועלת.
לדוגמה, אצל אנשים מסוימים ניתן לראות התנהגות של אי-יכולת להיפטר מחפצים חסרי תועלת, כגון עיתונים, צנצנות ריקות או קופסאות שימורים, גם כאשר אין להם מספיק מקום. יתרה מכך, בתים מוזנחים שהוצגו בעיתונים בשנים האחרונות נחשבים לדוגמה הטובה ביותר לכך.
ספירה:
לספור אבני מדרכה ולרשום מספרי לוחית רישוי של מכוניות בזמן הליכה, לחזור על מספרים מסוימים בזמן ביצוע מטלות יומיומיות. ללבוש ולהוריד סוודר שלוש פעמים או לא ללכת לאותו מקום חמש פעמים.
השלמה:
חולים אלה חוזרים על הפעולה שוב ושוב עד שהיא מושלמת. לדוגמה, חלק מהחולים עם הפרעה טורדנית-כפייתית של זיהום ירחצו קודם את הברז, הכיור והסבון.
(בדרך כלל מספר מסוים),
לאחר מכן הוא רוחץ את ידיו מספר מסוים של פעמים, ואז חוזר על הפעולה.
הקפדה יתרה על סדר וארגון:
לדוגמה, שכל דבר בחדר העבודה יהיה מונח בצורה סימטרית, או שכל דבר על השולחן יהיה מסודר בסדר מסוים.
(נורסל דילק, מחלתם של אלה שמתעקשים: אובססיה)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
