– למרות שזה נשמע כמו שאלה מטופשת, קראתי בכמה אתרים טענה ש”אין דבר כזה שכחה, יש רק חוסר זיכרון”, אבל גם בקוראן מופיעה המילה “שכחה”. הדוגמה הפשוטה ביותר היא “שכחתו של אדם (עליו השלום) את עץ הדעת”.
– מה ההבדל בין שני המושגים הללו?
– האם יש דבר כזה, לשכוח?
אחינו היקר,
לשכוח;
הביטוי משמש במשמעות של “לא לזכור” או “לשכוח”.
“אין דבר כזה ‘לשכוח’, יש דבר כזה ‘לא לזכור’.”
הדבר הזה הוא תחבולה, התחכמות מילולית. האדם אינו זוכר זאת עקב שכחה.
“אין לשכוח.”
אמירה זו אינה מבטלת את השכחה. הרי הקב”ה מצהיר על קיומה של השכחה בפסוקים רבים. הנה כמה דוגמאות:
“אל תהיו כמי ששכחו את אלוהים, ואלוהים גרם להם לשכוח את עצמם; אלה הם המופקרים.”
(סורת אל-חשר, 59:19)
“השטן השתלט עליהם, והשכיחם את זכר אללה. הם מפלגת השטן. דעו נא, כי מפלגת השטן תפסיד.”
(המאבק, 58/19)
“ביום ההוא יחייה אותם אללה כולם, ויגיד להם את אשר עשו. אללה מנה אותם, והם שכחוהו. ואללה על כל דבר עדים.”
(המאבק, 58/6)
“ביום ההוא יאמרו לכופרים: ‘כפי ששכחתם את יום זה בעולם, כך נשכח אתכם היום. מקומכם באש, ואין לכם עוזרים.'”
(אל-ג’אשיה, 45/34)
“כאשר פוגעת באדם צרה, הוא מתפלל אל אלוהיו בכל לבו. אך כאשר הוא מקבל ממנו ברכה, הוא שוכח את תפילתו הקודמת ומתחיל להאמין באלילים, כדי להטעות את דרכו. אמור, מוחמד: התענג מעט על כפירתך, כי אתה מן הבוערים באש.”
(סورة الزمر, 39/8)
“הוי דוד! אכן, אנו עשינוך ח’ליפה בארץ. לכן, שפוט בין בני אדם בצדק, ואל תלך אחר התאוות, שמא יסיתוך מדרך אללה. כי אלה אשר סטו מדרך אללה, להם עונש קשה מאד, כי שכחו את יום הדין.”
(סַד, 38/26)
למעשה, שכחת דברים מסוימים היא ברכה.
לדוגמה, מצבים קשים שבן אדם נתקל בהם, אירועים עצובים כמו פטירת קרובים, נשכחים עם הזמן. אחרת, אם היו נשארים טריים כפי שהיו ביום הראשון, החיים היו בלתי נסבלים.
כפי שצוין בפסוקים שהבאנו את תרגומם, אללה רוצה שלא ישכחו את קיומו ואת יום הדין העתיד לבוא, ושיכינו עצמם לקראתו.
יש לזכור כי,
האל הוא זה שגורם לשכוח וגם זה שגורם לזכור.
דבר שאדם לעולם לא צריך לשכוח.
אם יש משהו שצריך לזכור, זה שאנחנו עבדי אלוהים ונידרש לתת דין וחשבון על כל מה שאנחנו עושים.
שכחת ענייני העולם החולף והמטריד היא ברכה.
למידע נוסף, לחץ כאן:
– מהם הגורמים לשכחה? מהם הגורמים המחלישים את הזיכרון…
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
