תשובה
אחינו היקר,
* זכאת היא איזון כוחות בבעלות.
היא אינה מבטלת לחלוטין את בעלותו של הבעלים, ואינה מותירה אותה לחלוטין בידיו, ובכך מונעת מן העניים לרכוש אותה. היא מחלקת את הבעלות בין העשירים לעניים במידה מסוימת.
* זכאת היא סוג של ביטחון סוציאלי וביטוח חברתי.
העזרה לנזקקים, תמיכה בחלשים כגון עניים, נכים, חייבים ונוסעים שנתקעו בדרך, הם בין מטרות הזכאת. כל דבר שמחזק את אישיותו של הפרט, מחזק אותו כלכלית, מפתח את יכולותיו החומריות והרוחניות, מחזק גם את החברה.
* זַכָּאת,
זוהי ביטוחה המקיפה את כל צרכיהם של כלל השכבות הנזקקות, הן הפיזיים, הן הנפשיים והן המוסריים. היסוד הראשון לרעיון הביטוח הסוציאלי המודרני הונח בשנת 1941. נציגי בריטניה וארה”ב התכנסו בשנת 1941 לצורך הסכם אטלנטי, ובפגישה זו החליטו על הקמת מערכת ביטוח סוציאלי לפרטים. אולם, האסלאם קבע זאת כבר לפני 1400 שנה באמצעות מוסד הזכאת.
* זַכָּאת,
היא מצמצמת את הפערים וההבדלים בין עשירים לעניים בחברה. היא מקרבת את המרחק בין המעמדות ומאפשרת את התהוותה של מעמד בינוני. גידול במספרם של אזרחים ממעמד בינוני בחברה יוצר רווחה בשוק. הסחורות אינן נשארות בבעלות בלעדית של מעמד אחד, וכוח הקנייה של העניים גדל. לא רק העשירים, אלא גם המוני העם זוכים לאפשרות לחיות בחברה ללא מחסור, תוך סיפוק צרכיהם ההכרחיים. הפיכת הסחורות לנכס הנמצא רק בידי העשירים אסורה על פי פסוק קדוש (אל-חשר, 7). זאת מובטחת באמצעות הזכאת.
* זכאת מונעת את צבירת הכסף ומעודדת השקעות.
מכיוון שהכסף ניתן מתוך הקרן ולא מתוך הרווח, הוא ילך ויתמעט כל הזמן אלא אם כן יושקע. לכן, בעליו יפנה את הכסף להשקעה כדי למנוע את ההתמעטות ולנסות להגדילו.
* זכאת תורמת לאיזון חברתי.
הקב”ה ברא את עבדיו ברמות שונות, הן מבחינת בריאתם והן מבחינת חייהם ופרנסתם. יש עשירים, יש עניים, יש בעלי אמצעים… בפסוק נאמר:
“אללה העדיף את חלקכם על פני אחרים בנתינת פרנסה.”
(סورة א-נחל, 16/71)
אי אפשר שכל האנשים ירוויחו אותו שכר. זאת משום שבחברה קיימים תפקידים שונים מאוד מבחינת האחריות והמאמץ הנדרשים. הזנחת תפקידים אלו תשתק את החברה. אם כל התפקידים יקבלו אותו שכר, איש לא ירצה לעסוק בעבודות קשות ומסוכנות, אלא יבחר תמיד בעבודות הקלות יותר. כך יוזנחו העבודות הקשות והמסוכנות, וסדר החיים יתערער.
מכאן, שוני בין בני אדם מבחינת הכנסה ופרנסה הוא הכרח גדול. אולם, כדי שהשוני הזה לא יצור תהום גדולה, יש צורך בקשר וגשר ביניהם. והגשר הזה הוא הזכאת (הצדקה).
* הזכاة מחזקת את הקשרים בין חברי הקהילה.
הזכאה, בהיותה סוג של סיוע חברתי, מחזקת את הקשרים בין הפרטים.
בקרב העשירים מתפתחים רגשות של אהבה, חמלה ורחמים כלפי העניים. ואילו בקרב העניים מתפתחים רגשות של ציות, כבוד ודבקות בעבודה כלפי העשירים.
רגשות קנאה, שנאה וצרות עין נשחקים, ואף נעלמים לחלוטין. העשיר אינו מנצל את העני ואינו משפילו, וגם העני אינו מרגיש השפלה, עבדות, שנאה ואיבה כלפי העשיר. כפי שנאמר בחדית’ (מסורת נבואית):
“הלבבות מאלצים את האדם לאהוב את מי שעושה טוב, ולשנוא את מי שעושה רע.”
* זַכָּאת,
הדבר מונע את התרעמות והתמרמרות על החברה, ואת שיתוף הפעולה עם אויבי החברה ועם אלו המערערים את שלום הציבור. אם העשירים אינם מספקים את צרכי העניים, העוני והמחסור הקשים יביאו אותם להצטרף לצד אויבי האסלאם, או לבצע מעשים רעים כגון גניבה, שוד ורצח.
* זכאת היא שער להשקעות ומהווה מנוף משמעותי לפיתוח.
לזכאת יש הן היבט חברתי והן היבט כלכלי. מבחינה זו, היא גם מהווה מנוף לפיתוח.
* ניגוד עשיר-עני
הקיום של חברות יצר מאבק מעמדי, גלוי או סמוי, מאז ומעולם. המהפכות והתנועות האלימות בהיסטוריה הן כולן תוצאה של מאבק זה, כלומר…
“לך יש, לי אין”
הם ביטויים שונים של אותו מאבק.
האסלאם, במטרה להרגיע את המאבק הנצחי הזה, הנהיג מצד אחד את מוסדות הזכאת, הצדקה והווקף; ומצד שני, העניק לאנשים חינוך ומוסר של סבלנות, הסתפקות במועט וקבלת הגורל.
בין המאמינים הללו, המעוטרים בחינוך ומוסר, לא נראו לא גאווה בעושר ולא קנאה בעוני.
הזכאה היא גשר האסלאם.
עזרה הדדית בין מוסלמים מתאפשרת רק דרך גשר הזכאה. שכן, אמצעי העזרה הוא הזכאה. הגשר המבטיח סדר וביטחון בחברה האנושית הוא הזכאה. חיי החברה האנושית בעולם נובעים מן העזרה ההדדית. תרופתם של האסונות הנובעים ממרד, מהפכות ומחלוקות המעכבות את התקדמות האנושות, היא העזרה ההדדית. אכן, יש חכמה גדולה, תועלת רבה ורחמים נרחבים בחובת הזכאה ובהרחקת הריבית. אכן, אם תביט על דף העולם מנקודת מבט היסטורית ותשים לב לחסרונותיהם ולטעויותיהם של בני האדם המכתים את הדף הזה, תראה שהמהפכות, השחיתויות וכל המוסר הרע המופיעים בחברה האנושית נובעים משתי מילים:
מישהו:
“אני שבע, ואם מישהו אחר ימות מרעב, מה אכפת לי?”
שנית:
“תתייסר אתה בייסורים, ואני אהנה מנחת ושלווה.”
רק הצדקה היא זו שמחקה את המילה הראשונה, שקרבה את האנושות כולה לחורבן על ידי חשיפתה לרעידות אדמה. היא גם זו שקצצה את שורש המילה השנייה, שגררה את האנושות כולה לאסונות כלליים, דחפה אותה אל הבולשביזם (קומוניזם) והרסה את ההתקדמות והסדר.
איסור ריבית
הוא.
איסור ריבית
הוא.
חבר! התנאי העיקרי לשמירה על חיי החברה הוא שלא יהיו פערים בין שכבות האוכלוסייה. השכבה העליונה לא צריכה להתרחק מהשכבה התחתונה, והעשירים לא צריכים להתרחק מהעניים עד כדי ניתוק הקשר ביניהם. הזכאת (צדקה) והעזרה ההדדית הן אלו שמבטיחות את הקשר בין השכבות. אולם, מכיוון שלא מקפידים על חובת הזכאת ועל איסור הריבית, הפערים בין השכבות הולכים וגדלים, הקשר נותק, ואין עוד קשר משפחתי. מסיבה זו, במקום כבוד, ציות ואהבה בין השכבות הנמוכות לגבוהות, עולים קולות של מרד, קנאה, שנאה ונקמה. כמו כן, במקום רחמים, חסד וחיבה מהשכבות הגבוהות לנמוכות, יורדים עליהם אש של דיכוי, שלטון עריץ ועלבונות כרעם. לצערנו, המעלות בשכבה העליונה, במקום להוביל לצניעות ורחמים, גורמות לגאווה ויהירות.
חולשה ועוני בקרב השכבות העניות;
הוא גורם לחסד ורחמים, אך מביא לשעבוד ולסבל. אם אתה רוצה עדות לדברי אלה, הביט בעולם התרבות, יש שם עדים רבים ככל שתרצה.
חולשה ועוני בקרב השכבות העניות;
הוא גורם לחסד ורחמים, אך מביא לשעבוד ולסבל. אם אתה רוצה עדות לדברי אלה, הביט בעולם התרבות, יש שם עדים רבים ככל שתרצה.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
