אחינו היקר,
לנאוף,
הוא קיום יחסי מין עם אישה שלא כחוק או שלא במסגרת נישואין. מקור המילה “זינא” הוא הפועל הערבי “זנא”. המשמעות המילונית והמונחית של “זינא” זהות, והן:
הוא מגע מיני של גבר עם אישה שלא במסגרת נישואין או מסיבה מוצדקת.
לגבר שנואף קוראים “זָנִי” ולאישה שנואפת קוראים “זָנִיָה”.
החנפים הגדירו את הניאוף במונח הלכתי כדלקמן:
הוא מעשה של גבר המחויב להלכות האסלאם, המקיים מגע מיני עם אישה חיה בגיל שבו ניתן לחוש כלפיה תשוקה מינית, במדינה מוסלמית, ללא הסכם נישואין או סיבה מוצדקת אחרת, כגון פילגשות.
אף על פי שמעשים שאינם כוללים יחסי מין אינם נחשבים לניאוף, חומרת החטא שלהם גדולה מאוד.
אסור לגבר ולאישה שאינם נשואים לגעת זה בזה בידיים ולהיות לבד. כיוון שאסור להסתכל על אישה שאינה קרובת משפחה, הרי שבוודאי אסור לגעת בה או ללחוץ את ידה.
הנשים שנשבעו אמונים לנביא (עליו השלום) אמרו:
“הו שליח אללה, לא אחזת בידינו בעת השבועה.”
הנביא (עליו השלום)
“(אני) לא לוחץ את ידיהן של נשים.”
כך אמר (אחמד בן חנבל, נסא’י, אבן מאג’ה). הגברת עאישה (ר”ע) אומרת על השבועה:
“אני נשבע באללה, שמעולם לא נגעה ידו של שליח אללה בידה של אישה. הוא קיבל את שבועתן רק בעל פה.”
(מוסלמי).
הנביא (עליו השלום) אמר באחד החדית’ים:
“אחד מכם שיידקר במחט בראשו, טוב לו משיגע באישה שאינה מותרת לו.”
הדת המוסלמית אינה מבזה את האישה בכך שהיא אוסרת ללחוץ את ידה. אדרבה, היא שומרת על כבודה. היא מונעת מאנשים בעלי כוונות רעות להושיט יד מתוך תאווה. (חליל גוננץ’, פתרונות הלכתיים לסוגיות עכשוויות, חלק ב’, עמ’ 170)
מגע יד אישה ביד גבר זר אסור, אלא אם כן יש צורך. לפיכך, לחיצת יד ללא צורך נחשבת לחטא. גבר זר אינו רשאי ללחוץ יד אישה זרה, או לגעת בידה של אישה שאינה קרובת משפחה. הנביא מוחמד (ע”ה) הזהיר כי אחיזת יד אישה זרה גרועה יותר מאחיזת אש, וכי מי שיחזיק בידה של אישה שאינה קרובת משפחה יחזיק באש הגיהינום.
האיסור הזה חמור במיוחד לגבי נשים וגברים צעירים. אצל קשישים, שאיבדו את רגשותיהם, האיסור פחות חמור. אף נאמר שאין מניעה ששתי נשים או שני גברים קשישים (במצב של אובדן רגשות) יתחבקו. מסיבה זו, מותר לנשק את ידיהן של נשים קשישות. הזקנה שלהן, כלומר, העובדה שאיבדו את רגשותיהן, מאפשרת זאת. אם בעת לחיצת יד בין גבר לאישה זרה מתעוררים רגשות מיניים, הדבר אסור, ועלול להיווצר קשר של קרבה משפחתית. לכן, יש לנהוג בזהירות רבה ביחסים בין גברים לנשים. שכן, התרגשות רגשית שעלולה להתעורר בעת לחיצת יד או נשיקת יד מיותרת, רגש נמוך כלפי המין השני, עלולה להוביל לאיסור, ובתה של האישה עלולה להיות אסורה לגבר זה. הימנעות ממצבים כאלה היא הצעד הבריא ביותר. יש להשתדל להימנע ככל האפשר, ולא לתת מקום לחרדות לגבי התעוררות רגשות נמוכים.
כפי שכולנו יודעים, לחשוב על להתחתן עם מישהי ולהתארס לה, אינו אומר שאתה מתחתן איתה.
לכן, יציאה לטיול עם ארוסתו והתייחדות עמה אסורים בהחלט ומהווים חטא חמור. הנביא (ע”ה) אמר:
“כל מי שמתייחד עם אישה, השלישי ביניהם הוא השטן.”
הם ציוו. רבים מהמאורסים, כשהם נשארים לבד במקום מבודד, נתקלים בתוצאות שליליות בלתי רצויות ובלתי לגיטימיות, ובסופו של דבר, מסיבה כלשהי, האירוסין מתבטלים. מה שנותר הוא חטא ואי-צניעות. לכן, מי שחושב על דתו, עולמו וכבודו, צריך להיזהר מדברים בלתי לגיטימיים כאלה. (1-אל-פיקה’ול-אסלאמי ואדלתה, VII/25; ח’ליל ג’וננץ’, פתרונות הלכתיים לבעיות ימינו, II/112)
מי שחטא בעבר בניאוף אינו חייב לספר זאת לאשתו; עליו להימנע מלספר זאת, שכן הדבר עלול לגרום למחלוקת. הוא אינו נחשב כמי שחטא כלפי אשתו בשל אי-הגילוי.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
