– מהי שלווה ומהי רוגע?
– מה ההבדל בין “שקט” ל”שלווה”?
– באילו מצבים נדרשת שתיקה, כלומר, האם יש לה מידה מסוימת?
אחינו היקר,
שְׁכִינָה
עם
שקט, דממה
למרות שהמילים “סַכִינָה” (שלווה) ו”וַקְפ” (הפסקה) מבטאות את אותו הרעיון, כמו להיות רגועים מבחינה חומרית ורוחנית, לעצור, לעבור ממצב של תנועה למצב של עמידה, ישנם ביניהן גם כמה הבדלים.
– המילים “סכינת”, “סוכונת” ו”סוכון” כולן
שכונה
הם נגזרו מן השורש.
שכינה
המילה
לעמוד, להתיישב, להתקבע
המשמעות היא.
– שְׁכִינָה:
המשמעות היא להרגיש שבע רצון, להגיע לשלווה, להיפטר מהדאגות הפנימיות, להיות מתון, רציני, מכובד, להגיע לשלווה פנימית.
“הוא אשר הוריד את השלווה אל לבבות המאמינים, כדי שיתחזק אמונתם.”
(הַפְּתָחָה, 48/4)
בפסוק הנ”ל, המילה “סכינה” משמשת במשמעות זו.
– שֶׁקֶט:
המילה “שקט” היא שם פעולה. מילה זו מתארת את מצבו של האדם, את עמידתו, את שתיקתו, הן מבחינה חומרית, פיזית, גופנית, והן מבחינה רוחנית, נפשית.
שְׁכִינָה
אילו המילה “בגרות” משמשת יותר לבשלות המתבטאת במישור הרוחני והנפשי.
ההתגברות על ההתרגשות הפנימית הנובעת מלחץ תלויה בהשגת רוגע מסוים. בסופו של דבר, רוגע זה מביא ראשית לשלווה פיזית, כגון הרגעת הלב, ואחריה לשלווה נפשית, כגון שלום פנימי; תחילה מגיעה השלווה החיצונית, ואחריה השלווה הפנימית.
–
עדין ורגוע
להיות זה מצב של שקט. כדי שיהיה שקט, נדרש שקט נפשי.
– רוגע, שלווה, והגעה לשלווה הם המבואות להשגת השקט.
– על המאמין לנהוג בדרך מכובדת ורגועה, ולא בחיפזון, אפילו כשהוא הולך לתפילה. כך, על האדם להפגין תמיד רוגע, כבוד, שלווה ושקט נפשי.
– הנימוס המופגן בעת דיבור, הליכה, עבודה או האזנה לאחרים הוא ביטוי של רוגע וסימן של שלווה.
–
שכינה בקוראן
המילה מופיעה בששת המקומות הבאים:
בקרא, 2:248; תובה, 9:26, 40; פתח, 48:4, 18, 26.
גם על ידי עיון בתרגומים ופירושים של פסוקים אלה.
“שלווה”
נוכל לקבל מושג על כך.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
