אחינו היקר,
חמלה:
תכונה נעלה המצויה באנשים גדולים. מבשרת על תכונות אצילות כגון רחמים, חמלה, נדיבות וחסד…
האדון המכובד בדיעוזאמאן
“חולשה, עוני, חמלה, הרהור”
אחת מארבעת העקרונות של שירות האמונה והקוראן, אותה הוא מתאר כדרך, היא החמלה.
חמלה
, בן אדם
“לשם הרחמים”
היא האמצעי הגדול ביותר להעביר.
רחִים
ההתגלמות המלאה של שמו מתבטאת בעזרה לאנשים בדרך האמונה, שהיא הטובה הגדולה ביותר, בהצלתם מן העונש הנצחי והבאתם אל אושר נצחי, תוך השקעת כל המאמצים והיכולות. שליח אללה (ע”ה) הוא הדוגמה המובהקת ביותר לכך. הוא קרא את המשתפים לאמונה באל אחד, והתאמץ תחת תנאים קשים ובלתי נסבלים כדי להצילם מעונש הגיהינום. אך הוא היה גם אויב אכזר של השיתוף.
ידוע כי השנאה לכופר היא בגלל כפירתו.
כפי שביטא זאת המאסטר בדיוזזאמאן,
“אדם אינו אהוב בשל מהותו, אלא בשל תכונותיו.” (מנאזאראת)
לפי עיקרון זה, אין להחשיב אדם כאויב בשל מהותו, אלא בשל תכונותיו הרעות. לכן, אנו נתנגד לתכונת הכפירה של הכופר, ולא נאהב אותו בשל תכונה זו. אך נשאף בחמלה להצילו מן הכפירה.
משהו שדומה לחמלה, ולעתים קרובות מתבלבלים ביניהם.
“סובלנות”
בואו נתעכב על זה. סובלנות לעתים קרובות
“סבלנות, סליחה, ענווה ורחמנות”
המילה “תערובת” משמשת כאן במשמעות שונה.
סובלנות
הכוונה היא ל”לסבול את גחמותיהם של אנשים חולים בנפשם, להתייחס אליהם יפה ולעבוד בסבלנות למען ישועתם”.
יש להבין זאת. במובן זה, הסובלנות היא ענף של החמלה, והיא תכונה נעלה.
לצערנו, מעטים כיום שמתייחסים לסובלנות מנקודת מבט זו. כאשר מדברים על סובלנות, מובן ממנה מובן מוזר, לכאורה אנושי, אך למעשה אגואיזם מוחלט: לא להתערב בטעויות של אף אחד, לא להתערב בחטאים ובמרד של אנשים, לא להתעסק איתם כדי לא להרגיז את עצמנו ולא להפר את שלוותנו. אני אומר מוזר, כי מראית העין היא אדיבות, ג’נטלמניות, ואילו האמת היא לקבל בשמחה את העובדה שהאחר ילך לגיהינום הנצחי.
יש לציין נקודה חשובה נוספת:
כמו לכל דבר, גם לסובלנות יש גבולות.
מעבר לכך, אין לנו את הזכות להיות סובלניים. האירועים שאנו נתקלים בהם בחיי היומיום, או
“חוקי האל” (כגון תפילה, צום)
אוֹ
“חוקי העבדות”
כלומר
“זכויות הפרט” / “זכויות האדם”
קשור ל.
בפשעים, בחטאים ובמעשים אסורים כלפי אלוהים, אין לבני האדם סמכות לסלוח.
אדרבה, במקרים כאלה, חובת האזהרה נחשבת לקדושה ביותר, ומוזכרת בקוראן כסיבה העיקרית לכך שקהילת מוחמד (ע”ה) טובה יותר מקהילות אחרות:
“אתם האומה הטובה ביותר שהוצאה למען בני האדם. אתם מצווים על הטוב, מונעים מן הרע, ומאמינים באללה.”
(סורת אל-עמראן, 3:110)
לפיכך, לא נסבול התנהגות שאינה לרצון האל, שאותה אסר, ונעשה כמיטב יכולתנו כדי להביא לביטולה.
בנוגע לזכויות הפרט,
איננו יכולים לגלות סובלנות כלפי הפרה חומרית או מוסרית של זכויותיו של אדם אחר.
מה שנותר הוא הפשעים שנעשו נגד האדם עצמו. כאן טמון תחום הסובלנות.
יש לנו את הזכות לסלוח למי שפגע ברכושנו או דיבר עלינו לשון הרע. השימוש בזכות זו עדיף על נקמה.
נהיה רחמנים כלפי עבדי האל, כדי שנוכל לצפות לרחמיו של אדוננו.
הבה נהיה סלחנים וסובלניים כלפי שגיאות נתינינו, כדי שיהיה לנו פנים לבקש את סליחתו ורחמיו של אלוהים.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
