אחינו היקר,
ניאוף:
זהו יחסי מין בין גבר לאישה שאינם נשואים, כלומר, שאין ביניהם קשר נישואין.
יחסי מין עם חברה שאינה נשואה או עם ארוסה נחשבים גם הם לניאוף.
בתקופת הנביא (עליו השלום), הוא היה יחד עם חבריו. פתאום הופיע צעיר, ופנה אליו בחוסר כבוד רב:
“הו שליח אללה! אני רוצה להתיידד עם האישה הזאת, אני רוצה לזנות איתה.”
אמר.הסַחַבָּה (חברי הנביא) התרגזו מאוד מן המצב. היו ביניהם כאלה שרצו להכות את הנער ולסלק את השלווה מן הנביא. היו כאלה שצעקו, כי הנער דיבר בחוצפה רבה. הנביא האהוב שלנו (עליו השלום)
“עזבו את הילד הזה.”
הוא ציווה.השליח קרא לנער אליו, והושיבו לידו. הוא הושיבו כך שברכיו יגעו בברכיו המבורכות, ואמר:
“הו, נער, האם היית רוצה שמישהו יעשה את המעשה המגונה הזה עם אמך? האם המעשה המכוער הזה ימצא חן בעיניך?”
שאל. הצעיר השיב בכעס:
“לא, הו שליח אללה!..”
כך ענה. שליח האל:
“אם כך, גם ילדיו של מי שאתה עומד לעשות איתו את המעשה המגונה הזה לא יאהבו את זה. ומה אם הם ירצו לעשות את המעשה המגונה הזה עם אחותך, האם תאהב את זה?”
כששאלנו אותו, ענה הצעיר:
“לא, לעולם לא!..”
הוא התרגז ואמר.
“אם כך, אף אחד לא יאהב את העבודה הזאת.”
כך אמר. ואז הניח הנביא (עליו השלום) את ידו המבורכת על חזהו של הנער והתפלל כך:
“אלוהים! טהר את לב הנער הזה. שמור על כבודו ויושרו, וסלח על חטאיו.”
הוא ציווה.הנער עזב את חצר הנביא. הוא חי את חייו מבלי לחטוא שוב, ואפילו מחשבה רעה לא עלתה בדעתו! אמר הנביא:
“אם אתם רוצים שנשותיכם יהיו צנועות, אל תסתכלו על נשות אחרים במבט חומד.”
כך הוא מצווה.
עכשיו, הנה אותו רעיון מחבר שלכם:
“אני רוצה לנאוף עם אחותך, אחייניתך או קרובת משפחה אחרת שלך, ואז להתחרט.”
איך תגיבו לשיעור? ברור שלא תגיבו בצורה רגילה. לכן, עלינו לחשוב קודם כל איך נתנהג אם הרע שנעשה יקרה לנו, ורק אז להחליט.
עונש הניאוף במשפט המוסלמי
במשפט המוסלמי ובכל ספרי הפסיקה.
“גבולות”
כלומר, העונשים והגבולות תופסים מקום חשוב. ההוראות הללו, שמקורן העיקרי בקוראן ובחדית’, מטרתן העיקרית היא להגן על הפרטים והאומה, למנוע אסונות שמובילים להתדרדרות מוסרית, לשמור על כבוד וצניעות, להנחיל לפרטים את מושג הזכויות והחובות, ולבסס שלום ושלווה. הרתעה והשפעה על אחרים הן חכמה נוספת.
העונשים על עבירת ניאוף
הסברים ברורים קיימים בפסוקים הראשונים של סורת א-נור:
“הלקו כל אחד מן הזונים והזונות מאה מלקות. ואם אתם מאמינים באללה וביום הדין, אל תרחמו עליהם בהקמת דין אללה. ויהיו עדים לעונשם קבוצה מן המאמינים.”
1
התנאי העיקרי להטלת עונש על ניאוף הוא הוכחת העבירה באופן חד משמעי. זה אפשרי בשלוש דרכים:
1)
עדותם של ארבעה גברים צדיקים שראו בוודאות את מעשה הניאוף,
2)
הודאתו של מבצע העבירה,
3)
אם הנאשמת היא אישה, הריון הוא תנאי. העונש לא יבוצע אלא אם יתקיימו שלושת התנאים הללו.
בתקופת הנביא מוחמד, ציווי זה של הקוראן השתרש עמוק כל כך בלבבות ובנשמות המאמינים, עד שחלק מהאנשים, שפיתו את השטן ואת יצרם הרע, נכנעו לרגע של תשוקה, והודו בפשעם בפני הנביא (עליו השלום), מבלי שיהיה צורך בעדים או ראיות, וביקשו שיוטל עליהם העונש שנקבע בקוראן.
למשל, אדם בשם מאיז אל-אסלמי הגיע אל הנביא (ע”ה) והודה שביצע ניאוף. הנביא הפנה את פניו ולא רצה להקשיב. מאיז חזר על הדבר בפעם השנייה, השלישית והרביעית. הנביא שוב לא רצה להקשיב. לבסוף, בפעם הרביעית,
“האם אתה משוגע?”
אמר וְ
“לא”
קיבל את תשובתו.
“אתה שיכור, או משהו?”
כשנשאל על כך, קם אדם אחד והריח את פיו. לא נמצאו סימנים של שכרות. לאחר מכן, הנביא שלנו…
“אולי רק התנשקתם, החלפתם מילים או סתם הסתכלתם.”
אמר. מאיז
“לא”
הוא המשיך.
“האם אתה נשוי?”
גם לשאלה
“כן”
כאשר אמר זאת, הורה הנביא (עליו השלום) על סקילתו, והוא נסקל. בנוגע לקבלת תשובתו, אמר הנביא (עליו השלום):
“הוא התחרט כל כך, שאם חרטתו הייתה מחולקת בין אומה שלמה, היא הייתה מכילה את כולם.”
במקרה אחר,
“האם ראית אי פעם תשובה טובה יותר מאשר להקריב את חייך למען אללה?”
כך ציווה.2
כפי שצוין בפסוק הקדוש, העונש על עבירת הניאוף נחשב לשני סוגים:
מישהו,
מאה מלקות, והשני הוא רגימה (הריגה). מי שביצע את הפשע המזעזע הזה, גבר או אישה, חייב להיות מישהו שמעולם לא התחתן. לאחר שיוכח אשמם וייגזר עליהם דין, יוטל עליהם עונש של מאה מלקות. את החדית’ המהווה בסיס לפסק דין זה, מוסר אדונינו עוביידה בן סאמית. החדית’ הוא כדלקמן:
“קחו את המידה ממני, קחו ממני! אללה הראה להם את הדרך. למי שזנה, אם הוא רווק, יש להלקות אותו מאה מלקות ולגרשו לשנה. ואם הוא נשוי, יש להלקותו מאה מלקות ולרגום אותו באבנים.”
3
במקורות ההלכה ישנה התייחסות למצבו של המקל הזה ולדרך השימוש בו:
השוט צריך להיות בעובי אצבע, אסור להכות בו בפנים או בראש, המעניש אסור להרים את השוט מעל גובה הכתף, ואסור להכות בגוף חשוף.
4
הפסוק הקדוש אומר,
“וְיָשְׁהַד עַל עֲנָשָׁם קְהָל מְאֻמָּנִים”
החכמות הטמונות בביטוי זה מוסברות כך על ידי המנוח אלמלילי, אחד מפרשני הקוראן של תקופתנו:
“המי שמבצע את העונש אסור לו להתעלל. אם העונש מתבצע לעיני כל, הוא אינו הופך לצורה של עינוי. העינויים האכזריים עליהם התלוננה ההיסטוריה תמיד נעשו בסתר. אולם זה אינו עינוי אלא עונש. לכן, אסור לחרוג מהגבולות שקבעה הדת. בביצוע העונש בגלוי…”
“קיימת אמונה והפגנה המבטאות את ערך הצניעות ואת הפצת הלקחים והחינוך.”
צורה זו מהווה גם עונש פסיכולוגי עבור העבריין.5
הערות שוליים:
1. סורת א-נור, 2.
2. א-תאג’, 3: 25; מוסלם, ח’ודוד: 24.
3. מוסלם, חֻדוּד: 12.
4. ספר ההלכה של ארבעת המד’הבים, 7: 105.
5. דת האמת, שפת הקוראן, 5: 3473-4.
(מהמט פאקשו, חלאל וחראם)
למידע נוסף, לחץ כאן:
– ניאוף…
– מהם הדברים שיש לשים לב אליהם במערכת יחסים בין גבר לאישה? האם יש בעיה לדבר עם חברות? …
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
