– אנו יודעים שקצת יותר מחמישית מאוכלוסיית העולם היא מוסלמית, ורוב האוכלוסייה אינה מוסלמית; כיצד נוכל להעריך זאת לאור משמעות הפסוק לעיל?
אחינו היקר,
בכל רחבי העולם, ללא הבדל בין מוסלמים ללא-מוסלמים.
בריאתו מאין, הענקת איברים כגון עיניים ואוזניים, הענקת רגשות רוחניים כגון שכל, לב, מחשבה ומצפון, העמדת השמש, הירח, הים, האדמה והאוויר לשירותו,
לסיכום, העובדה שאללה מינה את האדם לח’ליפה על פני האדמה, אותה העשיר באלפי סוגי ברכות, היא הוכחה מספקת ואף מעבר לכך לרחמיו האינסופיים.
ביום הדין, מיליוני אנשים שראויים לעונש מאת אלוהים
יסלח
אנו לומדים זאת מן החדית’ים האותנטיים. הוא יציל יום אחד מן הגיהינום מיליוני אנשים שירדו לשם, בתנאי שהם מאמינים. אפילו אם הם קטנים כגרגר אבק.
הוא יציל בסופו של דבר את כל מי שנושא את אור האמונה, או אפילו ניצוץ מאור האמונה, מן הגיהנום, יכניס אותם לגן עדן ויאפשר להם לחיות שם לנצח.
כל אלה הם ראיות לכך שרחמיו של אלוהים גוברים על כעסו.
הגידול במספרם של הלא-מוסלמים הוא נבואה נסתרת, נס, שניתנה בערך לפני חמש עשרה מאות שנים בקוראן. בפסוקים הבאים, שתרגומם מובא להלן, אנו רואים את הנבואות הנסתרות הללו:
“…אל תפקפק בזה. כי זהו האמת עצמה מאת אדונך; אולם רוב האנשים אינם מאמינים בזה.”
(הוד, 11/17)
“זכור זאת: גם אם תרצה מאוד, רוב האנשים לא יאמינו.”
(יוסף, יב/קג)
“אליף, לאם, מים, רא. אלה הם פסוקי הספר אשר הורד אליך. הקוראן אשר הורד אליך מאת אדונך הוא אמת, אולם רוב האנשים אינם מאמינים בו.”
(אלרע”ד, 13/1)
“בקוראן זה, אנו הסברנו שוב ושוב את כל המשמעויות השונות, בדרכים מגוונות, למען בני האדם. אולם רוב בני האדם התעקשו על כפירה/הכחשה.”
(האִסְרָא, 17/89)
התגשמותן של נבואות אלו ודומותיהן – בכל דור – היא הוכחה חותכת לכך שהקוראן הוא דבר אלוהים. עלינו לשים לב לנקודות כאלו כדי לחזק את אמונתנו. אחרת, לא יהיה נכון שננסה למדוד את אינסופיות רחמיו של אלוהים במוחנו הקטן. חובתנו היא להאמין ולהיכנע. כמובן, יש לנו את הזכות לנסות להבין את חכמתו. אולם, ייתכן שלא נוכל להבין את כל חכמתו. אם נהפוך זאת לבעיה גדולה, השטן עלול להכשיל אותנו. היה ראוי להדגיש זאת קודם כל.
עם זאת, את השאלה כיצד ניתן ליישב את העובדה שרוב האנשים מכחישים את קיומו של אלוהים עם רחמיו האינסופיים, ניתן להסביר כך:
אלוהים, בדעתו, חכמתו ורצונו הנצחיים, הציב מבחן שאת תנאיו קבע. הצלחה במבחן זה אפשרית רק על ידי מילוי התנאים הנדרשים. מטרת המבחן היא…
היא לזהות אנשים איכותיים ולתגמל אותם.
לכן, מטרת הבחינה אינה הרוב המספרי, אלא
רוב איכותי ומשובח
להציג/להעלות/להעלות על פני השטח.
אין ספק כי אללה, הצדיק, אינו עושה עוול לעבדיו. אולם, הוא אינו פועל גם לפי רצון בני האדם. נכון שרוב בני האדם יגיעו לגיהינום. אולם, המעלה אינה בכמות אלא באיכות. גם אם מתוך מאה ביצים שהוטלו מתחת לטווס, תשעים יתקלקלו ויהפכו לביצים רקובות, הרי שראוי שלא לוותר על התהליך בשל עשר הביצים שיהפכו לגוזלי טווס יקרי ערך. כי אם לא יטופלו הביצים בתהליך הדגירה, לא יהיו גוזלים כלל. אין לוותר על רווח רב בשל נזק קטן. הצלחתן של עשר הביצים מפצה על נזקן של תשעים, ואף מביאה לרווחים נוספים.
לולא היה מבחן, לא היה אפשר שיוולדו כוכבים כגון הנביאים, בראשם מוחמד (ע”ה), והצדיקים. הימנעות מלהעמיד את המבחן, כדי שלא יכנסו לגיהינום המוני כופרים חסרי ערך –מין סוג של עדר– היא ניגוד מוחלט לחכמה, שכן היא מונעת את הופעתם של אנשים איכותיים שכל אחד מהם שווה עולם ומלואו.
הדרכה,
הדרך הישרה פירושה הדרך הנכונה. להדריך אל הדרך הישרה פירושו להראות את הדרך הזו.
מצד אחד, אללה העניק לאנשים את השכל כמתנה, שינחה אותם בדרך הנכונה, ומצד שני, הוא חנן אותם בדרך הדרכה נוספת, שתסייע לשכלם, באמצעות הנביאים והספרים הקדושים.
אולם, כחלק מהבחינה, הוא העניק לבני האדם, לצד השכל, גם רצון חופשי. לבן האדם יש את הזכות לבחור בדרך הנכונה או בדרך השגויה, תוך שימוש ברצונו החופשי. האשמת האל בתוצאות בחירתו בדרך השגויה היא הבל ורעות רוח. הצלחת תלמיד שקיבל תעודת הצטיינות מדי שנה, בזכות שימוש בשכלו והשקעתו בלימודים, היא השתקפות של הדרכה אלוהית. לעומת זאת, כישלונו של תלמיד עצלן שלא למד כלל, הוא השתקפות של הצדק. הטלת האחריות על המורה היא צביעות גמורה.
למידע נוסף, לחץ כאן:
– מה מצבם של אלו שחיו בתקופת הפטרה, אלו שלא ידעו על האיסלאם, לפי האימאם אל-ע’זאלי?
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
