– בהתחשב בעובדה שבמדינה שלנו לא מבוצעת סקילה על ניאוף, איזו שיטה ניתן לנקוט?
אחינו היקר,
בקוראן,
מהן הסיבות המצדיקות גירושין?
הדבר צוין במפורש.
1. ניאוף גלוי (זנות)
ניאוף,
באיסלאם, שִרְכּ (הַשְׁתָּפָה) הוא חטא כה חמור עד שהוא שווה ערך לפשע הגדול ביותר. זנות היא מעשה נורא המערער את הסדר המשפחתי ופוגע בקשר הנישואין.
מעשה כזה אינו מתקבל על הדעת שיתרחש בבית מוסלמי. אישה או גבר שמרשים לעצמם לבצע מעשה כזה בבית מוסלמי, אינם ראויים לבית הזה.
“אל תציקו להם כדי לקחת מהם חלק ממה שנתתם להם, אלא אם כן ינהגו בחוצפה גלויה. התנהגו איתם יפה…”
(נשים, 4/19)
“הוֹ נָבִיא, כַּאֲשֶׁר תְּגָרְשׁוּ אֶת הַנָּשִׁים, גָּרְשׁוּן בְּעִדָּתָן, וְסִפְרוּ אֶת הָעִדָּה. וְיִרְאוּ אֶת ה’ אֲדֹנֵיכֶם. אַל תּוֹצִיאוּן מִבָּתֵּיהֶן, וְאַל יֵצְאוּ, אֶלָּא אִם יַעֲשֶׂה עָוֶל גָּלוּי.”
(זנות)
אחר…”
(סورة א-טלאק, 65/1)
2. גרימת אי-שקט, חילוקי דעות
כדי שחברה מוסלמית תהיה שלווה, על המשפחה, המהווה את גרעין החברה, להיות שלווה. והשלווה במשפחה מושגת על ידי בני זוג המסתדרים היטב זה עם זה. אם עמודי התווך של המשפחה אינם מאוזנים, הבית המשפחתי נידון להתמוטט בכל רגע.
למען השלום והיציבות המשפחתית, יהיה מועיל הן למשפחה והן לחברה המוסלמית לתקן את העמוד הלא יציב, ואם התיקון אינו אפשרי, להחליפו בחדש.
אם האישה, שהיא אחד מעמודי התווך של המשפחה, מתנגדת לבעלה וגורמת לאי שקט בבית, כלומר, אם אישה בבית אינה תומכת ברעיון שבעלה נושא, אלא מפריעה לו, מתנגדת לו מילולית או פיזית ומנסה להניא אותו מדרכו או לעכבו, אזי גירוש אישה זו הופך להיות הכרחי.
אם הבעל לא יגרש את האישה, יתכנו שתי אפשרויות:
האפשרות הראשונה,
האיש אינו שם לב לאשתו וממשיך בדרכו.
אולם, במצב כזה יתעורר חוסר שקט בבית. כאשר יתעורר חוסר השקט, הילדים, אם ישנם, יושפעו, ובסופו של דבר יתפתח דור מדוכא. דור זה, ייתכן, יהיה דור מרוחק מהדת ומהאמונה, עד כדי כך שלא יכיר את אלוהים.
מכיוון שהאישה נמצאת בבית עם הילדים באופן רצוף, היא תשפיע עליהם יותר. בעתיד, ילדים אלו יהוו אובדן גדול לגבר הלוחם ומכה קשה למטרתו. בנוסף, הגבר לא ימצא סביבה שלווה בבית, ולכן יכשל בעבודתו או לפחות לא יגיע לרמה הרצויה. גברים ונשים מאמינים, שצריכים להיות מגינים (חברים) זה לזה, אם לא יצליחו ליצור את ההגנה הזו בבית, לעולם לא יוכלו ליצור אותה בחוץ; הם לא יוכלו להורות על הטוב ולמנוע את הרע. לכן, יהיה הכרח לגרש את האישה במסגרת המידות שציווה הקוראן.
האפשרות השנייה,
הגבר המאמין יקשיב לאשתו ויוותר על תביעתו ועל עבודתו,
זה יגרום לאותו גבר להיות מושחת ולהתרחק מהדת. בשנים האחרונות ישנן דוגמאות רבות לכך.
“אמור: ‘אם אבותיכם, בניכם, אחיכם, נשיכם, קרוביכם, רכושכם אשר צברתם, מסחרכם אשר אתם חוששים מפני הפסדו, ובתים אשר אתם אוהבים, יקרים לכם יותר מאללה, משליחו וממאמץ בדרכו, אז המתינו עד אשר יביא אללה את פקודתו. ואללה לא ינחה את העם המושחת.'”
(תשובה, 9/24)
“הוי אלה אשר האמינו, אכן מבין נשיכם וילדיכם ישנם כאלה שהם אויבים לכם, לכן היזהרו מהם…”
(אלתע’אבון, 64/14)
כל אישה המנסה להרחיק את בעלה מדרך האל, היא גם אויבתו. הדרך להימנע ולהגן מפני אויב זה היא להתרחק ממנה. הדרך הטובה ביותר היא לגרש אותה, שכן נשים כאלה אינן נשים טובות. נשים מורדות, אם אינן משתפרות, הגירושין הן הדרך האידיאלית.
“האל העניק לגברים עליונות על הנשים, בשל מעלתם עליהן ובשל הוצאותיהם עליהן. לכן, הנשים הטובות הן צייתניות ושומרות על סודותיהן, כפי שהאל שומר עליהן. הזהירו את הנשים שאתם חוששים ממרדן ומעשיהן הרעים, הניחו אותן במיטותיהן, והכו אותן. ואם הן יצייתו לכם, אל תחפשו עליהן דרך אחרת. כי האל הוא עליון וגדול.”
(נשים, 4:34)
אם, למרות ההטפות, ההרחקות ממיטותיהם וההלקאות, הם אינם משתפרים ואינם מתקנים את דרכיהם, הגירושין הם הפתרון הטוב ביותר. אולם, אם הם משתפרים, אסור לחפש נגדם עילה.
3. להעדיף את חיי העולם הזה ואת קישוטיו על פני אלוהים
בין אם אישה ובין אם גבר, האדם מחויב לציית לאל (להיות עבד לו) ולעבוד למען דתו, שהם מטרת הבריאה. מי שמבין את מהות בריאתו, מכוון את מעשיו בהתאם. והמאמץ להסיר את הפתנה מן הארץ ולהבטיח את שלטון האל בלבד, הוא חובה ואחריות המוטלת על כל מי שטוען שהוא מאמין. אלו הן האמיתות הקוראניות:
“אני בראתי את השדים ואת בני האדם, רק כדי שיעבדו אותי:”
(הזריאת, 51/56)
“…רק לך אנו עובדים, ורק ממך אנו מבקשים עזרה…”
(הפתיחה, 1/4)
“הילחמו בהם עד שלא תישאר עוד מריבה, ודת תהיה כולה לאללה. ואם יחדלו, הרי אללה רואה את מעשיהם.”
(סורת אל-אנפאל, 8:39)
גירוש נשים (או גברים) ששכחו את תכלית בריאתן ורוצות את קישוטי חיי העולם, צריך להיות מעשה שכל לוחם מאמין חייב לעשות.
אחרת, נשים או גברים אלו יהוו נטל ומכשול למזמין. לכן, הדרך הטובה ביותר היא להתגרש מהם, ואם מדובר בנשים, לשלם להן את כתובתן ולשחרר אותן.
“הו נביא! אמור לנשיך: ‘אם אתן חפצות בחיי העולם הזה ובתפארתו, בואו ואתן לכן מתנה'”
(הנדוניה שלכם)
אעניק לכם [את מה שאתם מבקשים] ואשחרר אתכם בטוב. ואם אתם מבקשים את אללה ואת חיי העולם הבא, הרי שאללה הכין שכר גדול למי שפועל בטוב.”
(סורת אל-אחזאב, 33/28-29)
נשים וגברים המבקשים את חיי העולם וקישוטיו, ולא את שלטון חוקי האל, מהווים מכשול בפני אלו הקוראים לשלטון חוקי האל. הסרת מכשול זה היא חובה על המאמינים, שכן אדוננו הנעלה מודיע כי לאלו המבקשים את חיי העולם וקישוטיו אין חלק בעולם הבא. מי שאין לו חלק בעולם הבא, אינו יכול להיות עם אלו שיש להם חלק בו.
“אלה הם אשר קנו את חיי העולם הזה במחיר חיי העולם הבא. לא יוקל להם העונש, ולא יושעו.”
(סورة البقرة, 2:86)
“מי שחפץ בחיי העולם הזה ובתפארתו, נשלם לו את גמולו בעולם הזה, ולא יחסר לו דבר. אולם אלה הם אשר אין להם חלק בעולם הבא אלא אש, וכל אשר עשו בו יתבטל, וכל מעשיהם יהיו לשוא.”
(הוד, 11/15-16)
“מי שחפץ בתבואת העולם הבא, נגדיל את תבואתו; ומי שחפץ בתבואת העולם הזה, ניתן לו מן העולם הזה, אך לא יהיה לו חלק בעולם הבא.”
(א-שורה, 42/20)
מכיוון שאין כל קשר או זיקה בין מי שחפץ בחיי העולם ובתפארתו לבין מי שחפץ בנחלת העולם הבא, הרי שהמעשה הנאה ביותר שיכול לעשות אדם מאמין הוא לגרש את אשתו החפצה בתפארת העולם. העקרונות האסלאמיים מפרטים בבירור כיצד, מתי ובאיזו צורה יש לבצע גירושין אלו.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם