אחינו היקר,
נפלא
המושג מוגדר בדרכים שונות, כגון: מהות, עצמיות, אמת; נשמה, לב, חיים; ‘עצמיות’ המורכבת מנשמה וגוף, או הנשמה המנהלת את הגוף, הכוח שהוא תחילת התאווה והכעס; ועיקרון המאגד את התכונות הרעות באדם.
היצר הרע,
הכוונה היא לאדם בעל מזג רע, המאוהב ברוע, חובב איסורים, מעריץ הוללות, שיכור; אדם עלוב, שמתענג תמיד על דברים מלוכלכים וטמאים, עצלן ופחדן במעשים טובים, אמיץ ונועז במעשים רעים.
יש לנתח את השאלה הזו בצורה מקיפה, אך תמציתית. הסבר על מאפייני הנפש וכיצד ניתן לתקן אותם יבהיר את הנושא.
1.
התכונה הגדולה ביותר של הנפש היא חוסר רצונה להכיר את אלוהיה.
בנקודה זו, תיקונו יתאפשר רק באמצעות התבוננות. כלומר, על ידי ראיית גדלותו ורוממותו של אללה, המתגלה בכל מקום. אללה הוא השליט של כל מקום. הוא מנהל את הכל, והוא גם בורא הכל.
2. ישנן בנפש כמה תאוות,
תיקון אלו אפשרי רק באמצעות צום ופולחן.
3.
לנפש יש גם רגש של כעס.
תיקון רגש זה יבוא על ידי הרהור בגורלו ובסופו. כלומר, “כעת אני חזק ויכול להזיק לסביבתי, אך בתוך זמן מסוים אהיה חלש וזקן. מכיוון שהאל צודק, הוא ישלח עלי אנשים חזקים. לכן, אסור לי להפגין אלימות זו.”
4. ישנו גם מצב שבו הנפש משתמשת בשכל בצורה שגויה ומובילה לשיבוש.
תיקון הדבר הזה יתבצע על ידי לימוד וקריאה של ספרים נכונים.
מי שמיישמים את חינוך הנפש בשיטה של “הריגת הנפש”, נמנעים מכל מה שנעים לנפש. כתוצאה מכך, הם עשויים להגיע למצב שבו הם אינם אוהבים את העולם, אינם חמדנים, אינם עקשנים ואינם כועסים כלל. אף על פי שזה נחשב לחינוך נפש, אנו סבורים שעדיף להדריך את הנפש לטוב, במקום להרוג אותה.
ראשית
, להשתלט על הסוס הסורר על ידי צמצום מנת האוכל שלו והחלשתו;
השני הוא,
זה דומה ללתת את המושכות כרגיל, אבל להגיע למטרה בזמן קצר יותר עם סוס חזק על ידי אילוף טוב.
כן, ישנם צדדים בעולם שראויים לאהבה, וישנם צדדים שאינם ראויים לה. ישנם מקומות שבהם ראוי להפגין שאפתנות, וישנם מקומות שבהם לא. ישנם מצבים שבהם העקשנות יפה, וישנם מצבים שבהם היא מכוערת. ישנם מצבים שבהם הכעס רע, וישנם מצבים שבהם הוא טוב.
יפה לאהוב את העולם כמראה לשמותיו של הקב”ה וכשדה לחיי העולם הבא (1). מכוער לאהוב את העולם בגלל צדדיו המפנים את תשוקות האדם ומטשטשים את חושיו (2). יפה להראות שאפתנות בלימוד ובשירות, מכוער להראות שאפתנות בעושר ובמעמד לשם תהילה. יפה להתעקש על האמת, מכוער להתעקש על השקר. יפה לכעוס על הרשעים, מכוער לכעוס על המאמינים.
הנה, הכוונת הרגשות והתשוקות הטמונות בנפש אל הטוב, מועילה הרבה יותר מאשר הריגת הנפש, כלומר השתקתה לחלוטין. (3) זאת ניתן להשיג על ידי מציאת אפיק טוב לרצונותיה ותשוקותיה של הנפש, והכוונתה אל דברים טובים; כמו בניית סכר בפני נהר שוצף הפוגע בסביבה, והשקיית הסביבה באמצעותו.
מקורות:
1. אצ’לוני, I, 412
2. נורסי, “הספרים”, עמ’ 584
3. ראה: נורסי, מכתבים, הוצאת אנואר, איסטנבול 1993, עמ’ 33-34.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
