“גם אתם בני אדם כמונו. הרחמן לא הוריד דבר. אתם רק משקרים.”
אחינו היקר,
הם מוצגים כדוגמה לתושבי מכה, אשר, למרות ששלושה נביאים נשלחו אליהם, התעקשו בכפירה, בזו את אלה שהאמינו בהם, ולכן נענשו בעונש אלוהי נורא. הם התעקשו לדחות את נבואתו של מוחמד (ע”ה), העמידו את המאמינים בפני דיכוי קשה, ואף תכננו להורגו.
מכיוון שלא ידוע בוודאות לאיזה מקום מתייחס הצירוף, שמתורגם כ-, הפך צירוף זה למונח המציין את תושבי אותו מקום בכתבים דתיים.
הם ראו בעובדה שהשליחים הללו היו בני אדם כמותם, הוכחה לכך שלא ייתכן שהם נשלחו כנביאים. זוהי עמדתם הכללית של המשתפים. כי גם המשתפים הללו אמרו זאת.
הם חשבו זאת לראיה, משום שלא האמינו כי אלוהים הוא בעל רצון חופשי. הם אמרו כי אלוהים הוא ישות אוטומטית. אולם אלוהים, יתעלה שמו, דחה את דעותיהם אלו.
הביטוי המופיע בפסוק יכול להתפרש בשתי משמעויות:
זהו המשך של הטענה שלהם. לפיכך, כל ההצהרות הללו מעלות ספק אחד בלבד. ההסבר הוא כדלקמן: הם אמרו.
משפט זה מעלה ספק נפרד. ההסבר לכך הוא: הם אמרו זאת, והעלו את ספקותיהם מנקודת מבטם של הנביאים.
אז הם העלו ספק נוסף מנקודת מבטו של שולח הנביא, ואמרו:
הם התכוונו לזה, וזו הייתה המסקנה.
הביטוי בפסוק מהווה דחייה של דעות אלו.
לפיכך, אמר אלוהים.
אז, כך אמרו. והאל, בהורידו את דבריהם אלה בשם הרחמן, הביע הן את התנגדותם והן ענה להם ולכל מי שפונה אל הקוראן, באומרו כי הוא הרחמן.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
