אחינו היקר,
“הם מבקשים ממך להחיש את עונשם. אלוהים לעולם לא יפר את הבטחתו. יום אחד אצל אדונך שווה לאלף שנים ממה שאתם סופרים.”
(החג’, 22/47)
הו מוחמד, כופרי עמך ומשתפי האלילים מבקשים ממך להחיש את העונש שהבטחת להם בשל כפירתם, ולראותו בעודם בחיים. דע נא, כי אלוהים אינו חוזר בו מהבטחתו. כפי שיראו את העונש שהובטח להם בעולם הזה, כך יסבלו את העונש המגיע להם בעולם הבא.
בפסוק נאמר:
“יום אחד אצל אדונך שווה לאלף שנים לפי חישובכם.”
כך נאמר. ניתנו הסברים שונים לגבי איזה יום זה אצל אלוהים.
לפי דעה המיוחסת לעבדאללה בן עבאס, הכוונה ביום זה היא לאחד מששת ימי בריאת השמים והארץ על ידי אללה. לפי דעה אחרת, המיוחסת לעבדאללה בן עבאס ולמג’אהד, הכוונה ביום זה היא לאחד מימי העולם הבא.
ההסבר לכך שאללה, בתחילת הפסוק, מציין כי יום אחד אצלו שווה לאלף ימים, לאחר שהצהיר כי הכופרים מבקשים את העונש המובטח מיד וכי אללה לא יחזור בו מהעונש שהבטיח, הוא כדלקמן:
הכופרים ביקשו להחיש את העונש, ואללה יתעלה הודיע כי העונש אינו מתעכב. שהרי יום אחד אצל אללה יתעלה שווה לאלף ימים לפי חישוב בני האדם. לפיכך, העונש אינו מתעכב.
או, הכופרים מבקשים את העונש, אך אינם מבינים את מהותו. אילו ידעו את מהותו האמיתית, לא היו מבקשים בשום אופן שיבוא עליהם עונש כזה. שכן, בשל חומרת העונש, כל יום שבו יסבלו אותו ייראה להם כאילו הוא אלף ימים רגילים.
כפי שידוע, חלוקת הזמן שלנו לחלקים היא מלאכותית לחלוטין. התנועה של כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש גורמת להיווצרות יום ולילה, עונות השנה והשנה. אולם, בהתחשב בכך שבעולם הבא אין יום ולילה, עונות שנה ושנים, מושג הזמן, במובן מסוים, נעלם. כמובן, אנו מתכוונים לזמן המלאכותי. לכן, כאשר מדברים על יום הדין, מציינים כי חצי יום שווה ל-500 שנה, ויום שלם שווה ל-1000 שנה, לפי חישוב הזמן המלאכותי שלנו, ובכך…
«יום»
כלומר
«יום»
כאשר משתמשים במונח זה, הכוונה היא שלא מדובר בעשרים וארבע שעות כפי שאנו מכירים אותן בזמננו המלאכותי.
מי שאינו מביא בחשבון עובדה זו, רוצה שמה שהוא חפץ בו יתגשם מיד, ומתחיל להתייאש לאחר מספר שנים. אולם, דרכו של ה’ אינה משתנה, תכניתו אינה נכשלת, וגזר דינו אינו מתבטל. אם עתיד עונש לרדת על אומה, הרי שקבוע לכך זמן מוגדר. כמה שיהיו בני האדם ממהרים, העונש לא ירד עד שיגיע הזמן שנקבע.
הקוראִים שביקשו מן הנביא (ע”ה) להחיש את העונש היו אנשי קורייש. הם לא האמינו בבוא העונש, וביקשו אותו מיד כדי ללעוג לנביא ולהראות את חולשתו.
«יום כאלף שנים»
הכוונה היא ליום שבו יבוא אותו עונש.
אריכות היום היא רמז לחומרת העונש.
כי ימי הרחמים והשמחה קצרים, ואילו ימי הקושי ארוכים.
לפי פֶרָא, הפסוק כולל הן את עונש העולם הזה והן את עונש העולם הבא. העונש המבוקש בדחיפות הוא עונש העולם הזה.
“ה’ לא יפר את הבטחתו להוריד עליכם עונש בעולם הזה.”
.
ואחד מימי עונש העולם הבא ארוך כאלף שנות העולם הזה.
בפסוק זה מובעת תורת היחסות של הזמן.
הזמן מתנהל אחרת בכל עולם. לדוגמה, יום בעולם הקבר אינו שווה ליום ביום הדין. ואפילו ביקום הזה, יש זמנים שונים בכוכבי לכת שונים. זה מראה שהזמן יכול להשתנות.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
