אחינו היקר,
למען שלטון הצדק בקרב כל היצורים החיים, ניתנה חמלה, רגישות, בין אם על בסיס השכל, הלב או הרגש. גם ליצורים חסרי שכל ורגש…
-גם אם זה לא מודע-
הוענקה להם תחושת חמלה, כישרון. היחס של אריות, כמו של חתולים ותרנגולות, כלפי גוריהם, מראה בבירור את תחושת החמלה הזו.
אין ביכולתנו לומר, לפחות לעת עתה, עד כמה המידע בשאלה מדויק ועד כמה הוא חוק קבוע. אם אכן כך הדבר, הרי שזו התנהגות הנוגדת את רגשות החמלה הטבועים בהם, ולכן תירשם כמעשה אכזריות לגבי אריות אלו, וביום הדין…
“כאשר נלקחת זכותה של הכבשה חסרת הקרניים מן הכבשה בעלת הקרניים”
(תירמיזי, יום הדין, 2)
גם בין האריות הללו מתקיים חילופי זכויות במסגרת של צדק ויושר.
יתרה מכך, אלה שאינם מצייתים לחוקי הטבע שקבע אללה, כפי שציין גם בַּדיעוּזַּמאן, יקבלו את עונשם גם בעולם הזה:
“במקרים של אסונות ופגעים הפוגעים באדם חף מפשע או בבעלי חיים, תבונת האדם…”
(של מוחו)
ישנם כמה סיבות וטעמים שאינו מבין. אולם, חוקי השריעה הטבעית, המכילים את עקרונות הרצון האלוהי, אינם תלויים בקיומו של השכל, כך שלא יחולו על מי שאין לו שכל. חכמתה של אותה שריעה מתבוננת בלב, ברגש ובכישרון. המעשים הנובעים מן אלה נשפטים ומקבלים את עונשם בהתאם לחוקי אותה שריעה.
“למשל, אם ילד הורג ציפור או זבוב שנתפסו בידיו, הוא מפר את חוקי הרחמים הטבעיים. ואם כתוצאה מכך הוא נופל וראשו נשבר, הוא ראוי לכך. כי הפגיעה הזו היא עונש על אותה הפרה.”
“או נמרה, מבלי להתחשב ברחמים ובחמלה הטבעיים שלה כלפי גוריה, תטרוף את גור הצבי המסכן ותאכיל בו את גוריה. ואז, היא תיהרג על ידי צייד. הנה, בגלל שהתנגדה לרגש הרחמים והחמלה, היא תסבול את אותו אסון שגרמה לצבי.”
(מסנבי-י נוריה, קטרה – סוף – נקודה).
למידע נוסף, לחץ כאן:
– נאמר שביום הדין, הכבשה חסרת הקרניים תתבע את זכויותיה מהכבשה בעלת הקרניים. האם תוכל להסביר את החדית’ הזה?
– האם תוכלו לספק מידע לגבי אופן השגת מזון על ידי בעלי חיים, וכן לגבי הצדק בהתנהגות האלימה ביניהם?
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
