– האם תוכלו לכתוב תשובה לתשובה שנתנו אתאיסטים לשאלה “אם לא אלוהים ברא אותנו, אז מי ברא אותנו?” אני מבולבל מאוד, בבקשה עזרו לי. תשובת האתאיסט:
– בשאלה זו קיימות שתי שגיאות לוגיות: מעגליות וסתירה. מעגליות (או טאוטולוגיה) פירושה להתחיל מנקודה מסוימת, להסתובב במעגל ולחזור שוב לאותה נקודה.
– מתחילים מהגדרת משהו שנטען כי ברא את היקום (אלוהים), ואז שואלים: אם הוא לא ברא אותו, מי ברא אותו? זה לא שונה מלשאול: “אם הוא לא נברא, איך הוא נוצר?”. הסיבה היחידה ששואלי השאלה הזו אינם רואים אפשרות אחרת מלבד בריאה עבור היקום, ושהם רואים את רעיון הבריאה כטבעי כל כך, היא שהם הורגלו לרעיון הבריאה מילדותם. אולם, בריאה (הבאה מאין) היא רעיון חריג ביותר. זה לא משהו שקל להבין או הגיוני. לכן, בתולדות המחשבה האנושית, מושג “הבריאה” הוא מושג יחסית חדש (כמה אלפי שנים). לפני כן, במיתולוגיות ובאמונות קדומות, היה יותר “התמרה ממשהו למשהו אחר”. כי הופעה מאין היא הנחה שאינה קלה להבנה. השאלה הנכונה שתיאיסטים יכולים לשאול אינה “איך נוצר היקום?”, כי גם זה מניח שהיקום היה קיים קודם לכן, ואז נוצר. השאלה הנכונה היא “האם היקום תמיד היה קיים, או שמא הופיע מאוחר יותר?”. אפשר להמשיך ולשאול: “אם כן, איך ולמה?”. אפשר להוסיף גם את השאלה: “מדוע יש חיים ביקום?”. חלק מהשאלות הללו נכנסות לתחום המדע (קוסמולוגיה ופיזיקה תיאורטית). לגבי החלק שאינו נכנס, אף אחד בעולם אינו יכול להביע דעה אמינה.
אחינו היקר,
בריאה והתהוות
המושגים של
“חריגה מן המקובל”
זה טבעי, כי מטרת ההסבר היא להסביר את המוכר. אם המוכר מוסבר שוב על ידי המוכר, הרי שזוהי טאוטולוגיה. לכן, אם
“הצהרה”
אם אנחנו מדברים על זה, אז הגיוני מאוד שזה יהיה יוצא דופן.
מושג הבריאה הוא הסבר. אולם, הטענה כי מושג הבריאה הוא חדש, סותרת את הטענה בדבר התפתחות והתקדמות המוח האנושי. לפיכך, אנו מדברים על מושג השייך לרמת תפיסה מפותחת. מושגים כגון מזל או אקראיות אינם משקפים שום מציאות בתוך פעילות הטבע.
הבעיה כאן היא כיצד ייתכן שיש לנו מושג של בריאה מאין, או יש מאין, בעוד שאין לנו את היכולת לברוא מאין.
כל מה שאנו יודעים על היקום מוגבל על ידי גבולות אנתרופיים. מושג הבריאה, לעומת זאת, מצביע על מעבר לגבולות אלו. התנגדות למושג זה מבלי להבין את טבעו, תוך ניסיון להגדיר את תוכנו מחדש בהתאם לגבולותינו, היא סתירה. כל ההסברים שאנו מנסים להציע ללא ידע על מעבר לגבולות האנתרופיים, אינם אלא מעגל טאוטולוגי.
“האם היקום תמיד היה קיים, או שמא הוא נוצר בשלב מסוים?”
השאלה הזו היא שאלה ריקה, חסרת הסברים בסיסיים. במקרה כזה, יש לשאול קודם את השאלה הבאה: קודם כל…
“היקום”
איזה מין הגיון זה קודם להניח את קיומו של משהו ואז לשאול אם הוא קיים שוב? או קודם…
“היקום”
השאלה “האם היקום היה קיים לפני שהתגלה?” היא דוגמה נוספת לשאלות טאוטולוגיות שאינן באמת שאלות, שכן הן מניחות שהיקום כבר היה קיים לפני שהתגלה.
הטעות האמיתית שאינה מורגשת היא שאנושות שעדיין לא גילתה את מהות מושג ה”קיום” מסוגלת להשתמש במושג זה כתואר לכל דבר…
מהי, אם כן, ידיעתו של האדם, שקיומו מתקיים אך ורק כהוויה פרטית, אודות האין? התשובות שנותנות הקוסמולוגיה, מכניקת הקוונטים והפיזיקה התיאורטית לגבי החיים, מסתכמות בסופו של דבר בכך שכל ידיעותינו מוגבלות לאנתרופוצנטריות. אם אנו רוצים להקשיב למשהו שמעבר לכך…
הוקינג’
אנו יכולים להצטרף אל מגוון עשיר של דמיונות.
אף אחד על פני האדמה מחוץ לגבולותינו אינו יכול ליהנות מ”שיפוט הוגן”.
האמירה הזו מראה, בראש ובראשונה, שהתגלה כי גם המדע, שהיה הכנסייה החדשה של המאה הקודמת, אינו אמין עוד. בכך, אנו מודים גם בצורך בהסבר שאינו ארצי לצורך השיפוט.
התגלות הקוראן מגיעה אלינו מעבר לתודעה ולעולם החיצוני.
הבחירה בידינו; או שנחיה את חיינו הקצרים בתוך ספקות אינסופיים ומשבר אמון, או שנגיע מתוהו ובוהו לקוסמוס על ידי כניסה לממד החווייתי של האמונה, תוך הצבת כל דבר, כגון מדע, תודעה וטבע, במקומו הראוי.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
