אחינו היקר,
אהבה היא אחת הרגשות החשובות ביותר הטבועות בטבע האדם. אך השימוש בה במינון הנכון אינו קל כלל. למשל, חלק מהעובדי אלילים סגדו לאליליהם השקריים…
(למשל, אלילים)
הוא אוהב כאילו הוא אלוהים.
(ראה סורה אל-בקרה, 2:165)
יש כאלה שנופלים למדבר מרוב אהבה לליילה, והופכים למג’נון. אחד ממג’נוני ימינו תיאר את אהבתו לליילה שלו כך:
“אמרתי שאני אוהב אותך, ואת האמנת.”
אני לא אהבתי אותך, אני סגדתי לך!
ישנם אנשים שחיים חיים יבשים, נטולי אהבה. אולם,
“האהבה למען אללה”
כלומר
“לאהוב לשם שמים”
בכוחו של העיקרון הזה ניתן לפתור את הבעיה בקלות. הנביא מוחמד אמר:
“המעלה הגדולה ביותר במעשים היא לאהוב למען אללה ולשנוא למען אללה.”
(אבו דאוד, סונה, 2)
מי שנוהג על פי עיקרון זה, רואה את לֵילָה שלו כמתנה מאלוהים, ומשתחרר מהתפרצויות ומהשתוממות.
אחת התחושות הטבועות בטבע האדם היא
פחד
הימנעות מכל פחד, אפילו מאלוהים, או פחד מכל דבר, אפילו מצל, הם מצבים קיצוניים. העיקרון שקובע הקוראן בנושא זה הוא,
“הפחד אינו מן הבריות, אלא מן האל.”
בהקשר זה, אנו יכולים להיזכר בפסוקים הבאים:
“…אל תפחדו מבני אדם, תפחדו ממני…”
(סورة אל-מאאידה, 5:44)
“אם ירצה אלוהים להזיק לך, דע לך שאין מי שיכול להסיר את הנזק מלבד הוא. ואם ירצה אלוהים להיטיב לך, אין מי שיכול למנוע את חסדו…”
(יונה, י/107)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
