– האם מוסלמי שמתנהג בגזענות כלפי מוסלמי אחר בגלל לאומיותו, או משתמש במילים פוגעניות, עובר על זכויותיו של האחר?
אחינו היקר,
כפי שציינתם, כזהות משותפת.
“טורקי”
השם בשימוש. גם בתקופה העות’מאנית, אלה שחיו במדינה האסלאמית
“העות’מאנים”
היה נקרא בשם.
אין כאן שום דיכוי. בטורקיה, לכל האזרחים, בין אם הם טורקים, לאזים, צ’רקסים, כורדים… יש את אותן הזכויות. במדינה מוסלמית, אסור להרים נשק ולהילחם נגד מוסלמים. אין מקום לגזענות באסלאם.
דת האסלאם אינה מייחסת חשיבות לגזע, לאזור מוצא או לצבע עור. היא מייחסת חשיבות רק לאמונה ולמעשים טובים. מי שאמונתו איתנה ומעשיו טובים, ערכו רב בעיני אללה. אך מי שחסר אמונה ומעשים טובים, יהיה גזעו, צבע עורו או לבושו אשר יהיה, הוא חסר ערך. ה’ יתברך אומר:
“היקר ביותר בעיני אללה הוא מי שירא ממנו ביותר.”
(1).
כך אמר גם הנביא מוחמד (עליו השלום):
“אללה אינו מסתכל על צורתכם, אלא על לבבכם ומעשיכם.”
דת האסלאם אינה מבחינה בין גזע לבין צבע עור. מכיוון שמוצאם של כל בני האדם הוא אחד, והם צאצאיו של אדם הראשון (ע”ה). ובעיקרון, הם נוצרו מן האדמה ויהיו שבים אליה. לכן, דת האסלאם אינה שוקלת ואינה מתייחסת למושגים כגון גזע וצבע עור. בעבר, אנשים רבים התגאו בגזעם ובצבע עורם, אך כיום איש אינו מתייחס אליהם, והם נשכחו. מכיוון שלא היו להם מעלות כגון אמונה ודעת.
ישנם אנשים רבים שהצליחו להגיע למעמד בינלאומי, ללא קשר לגזע או לצבע עורם, והם נותרו ונותרים מפורסמים. זאת משום אמונתם וחוכמתם, שהן אלו שהעלו אותם לגדולה. לכן, לדבר על גזע, צבע עור או אזור מגורים זו בורות. זה נובע מאי-הבנת זהותו של האדם. האל הוא זה שנתן את הצבעים והבדיל בין בני האדם לגזעים שונים. לאדם אין שום תפקיד בכך. לכן, אין לאף אחד…
-למשל, בגלל שהוא טורקי, ערבי או בעל עור לבן-
הוא אינו יכול לטעון לעליונות. ואם יטען, הרי זה חסר משמעות. הוא לא השיג את גזעו וצבע עורו בעמל. אילו השיג אותם כתוצאה מעמל, אולי היה מקום לטענת עליונות מצידו. אולם, מאחר שמהותו ותכונותיו נבראו שלא ברצונו, עליו להימנע מלדבר עליהם.
הנביא (עליו השלום) אמר בחדית’ (מסורת נבואית):
“כולכם מאדם, ואדם מן העפר. אין עליונות לערבי על מי שאינו ערבי, ולא ללבן על שחור. העליונות היא רק ביראת שמים.”
יום אחד אמר אבו ד’ר אל-ע’יפארי (ר”ע) לבילאל (ר”ע):
“הו בן השחורה!..”
אמר וגינה. כששמע זאת הנביא (עליו השלום):
“הכלי מלא וגדוש (כלומר, העבודה חרגה מגבולותיה). אין עליונות לבן על שחור, אלא רק ביראת שמים.”
הוא ציווה.
הדת האיסלאמית פנתה אל האנושות רבות ודיברה רבות על מנת להשמיד את המושגים השליליים הללו. אנו רוצים להביא כאן ארבע דוגמאות:
ל.
“הוי בני אדם, יראו את אדונכם אשר ברא אתכם מנפש אחת.”
(2).2.
“הוי אנשים, אני שליח אללה, אשר נשלח אליכם כולכם.”
(3).3.
“אין לאדם דבר מלבד עמלו.”
(4).4.
“היקר ביותר בעיני אלוהים הוא מי שירא ממנו ביותר.”
(5)
כל הפסוקים הללו מצהירים כי מוצאם של בני האדם אחד, ואין ביניהם הבדל, וכי גזע, צבע, שפה ואזור אינם משנים את זהות האדם. הפסוק הראשון מצהיר כי מוצאם של כל בני האדם אחד, וכי כולם באו מאב אחד; הפסוק השני מצהיר כי כל בני האדם הם אומה אחת, וכי דת האסלאם נשלחה לכולם; הפסוק השלישי מצהיר כי מידת הגמול והעונש אינה גזע, צבע או אזור, אלא מעשים; והפסוק הרביעי מצהיר כי מידת הכבוד והמעלה היחידה היא מעשים טובים.
אדם רשאי ואף חייב לאהוב את קרוביו, שבטו ואומתו. אולם, אסור לו לסייע להם בעשיית עוול.
יום אחד, ניגש אדם אל הנביא מוחמד (עליו השלום) ושאל:
“האם אהבת האדם את עמו נחשבת לגזענות?”
כאשר נשאל כך, אמר הנביא (עליו השלום):
“אהבת האדם את עמו אינה נחשבת לגזענות. עזרה לעמו בעניין של דיכוי ואי צדק היא גזענות.”
הערות שוליים:
סורת אל-ח’ג’ראת, פסוק 13.
סورة النساء, פסוק 2.
3. אל-אעראף: 158.
סورة النجم, آية 39.
5. סורת אל-חג’رات, פסוק 13.
(ראה: ח’ליל ג’וננץ’, פתוות בנושאים עכשוויים, 2/307)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
