איש גירש את אשתו בשלוש גירושין. התחתנה האישה עם איש אחר, אך גם הוא גירש אותה בטרם נגע בה. (האישה רצתה לחזור לבעלה הראשון). נשאל על כך שליח אללה (ע”ה). הוא אמר: “לא! הראשון לא יחזור אליה עד שהשני יטעם מן דבשיה!” [בוכארי, ליבאס 6, שהאדת 3, טלאק 4, 7, 37, אדב 68; מוסלם, ניכאח 115, (1433); מואטה, ניכאח 18] מדוע האישה אינה יכולה לחזור לבעלה הראשון בטרם יגע בה בעלה השני?
אחינו היקר,
6. (5688)
– אשת הנביא עאישה (רַדִיַאלְלָהּוּ עַנְהָ) מספרת:
“אדם גירש את אשתו בשלוש טלאקות. האישה נישאה לגבר אחר, אך גבר זה גירש אותה לפני שקיים איתה יחסי אישות. (האישה רצתה לחזור לבעלה הראשון.) שאלו את שליח אללה (עליו השלום) על כך.”
“לא! השנייה לא תטעם את הדבש עד שהראשונה לא תטעם את הבוץ!”
הם ציוו.”
[אל-בוח’ארי, אל-ליבאס 6, א-שהאדה 3, א-טלאק 4, 7, 37, אל-אדב 68; מוסלם, א-ניכאח 115, (1433); אל-מוואטה, א-ניכאח 18, (2, 531); אבו דאוד, א-טלאק 49, (2309); א-תירמיזי, א-ניכאח 26, (1118); א-נסאאי, א-טלאק 9, 10, (6, 146, 147).]
זובייר אבן עבד א-רחמן אבן א-זובייר אל-קוראזי מספר:
“רִפָאעַ אִבְּן סִמְוָאל, בתקופת הנביא (עליו השלום), גירש את אשתו בשלוש טלָאק. לאחר מכן, נישאה האישה לעבד א-רחמן אִבְּן א-זֻבַּיְר. עבד א-רחמן, מכיוון שלא היה מסוגל לקיים יחסי אישות עמה, התרחק ממנה ונפרדו. רִפָאעַ, בעלה לשעבר של האישה, רצה להתחתן איתה שוב. הוא הציג את רצונו בפני הנביא (עליו השלום). הנביא (עליו השלום) אסר על רִפָאעַ להתחתן איתה.”
“היא אסורה לך עד שתטעם את דבש הנשים!”
הוא ציווה.”
[מואטה, נישואין 17, (2, 531)]
הַסְבָּרָה:
1.
הסיפור הזה, שהגיע אלינו בגרסאות שונות, מפורט יותר בכמה מקורות. לפי גרסאות אלו, רִפָאעַ אל-קֻרַאזִי גירש את אשתו. אשתו התחתנה עם גבר אחר (עבד אל-רחמן אבן אל-זֻבַּיְר). אולם, לבעל השני היו כמה חסרונות בתחום המיני, עד כדי כך שלא הצליח לקיים יחסי מין עם אשתו אפילו פעם אחת. במצב זה, האישה באה אל הנביא מוחמד, מתוך רצון לחזור לבעלה הראשון, וסיפרה לו את כל הסיפור בפירוט. הפנייה הזו, שנעשתה בפני אחרים, הביכה את חלק מהנוכחים בשל התיאור המפורש של העניין. אף היו שראו בתיאור המפורט של עניינים אינטימיים בפני הנביא מוחמד חוסר צניעות. אולם, הנביא מוחמד קיבל את דברי האישה בחיוך והקשיב לה עד הסוף. האישה סיכמה:
“האם בעלי לשעבר מותר לי?”
כאשר סיים את דבריו, אמר אדוננו:
“אתה לא תהיה מותרת לבעלך הקודם, אלא אם כן הוא יטעם מן הבוץ שלך, ואתה תטעם מן הבוץ שלו!”
הוא מביע את דעתו, ובכך מכריע בסוגיה חשובה.
כלומר, נישואים חוזרים של בני זוג גרושים אפשריים באסלאם. אולם, על האישה להינשא לגבר אחר, ונישואים אלו צריכים להיות ממומשים בפועל, ולא להישאר בשלב ההסכם בלבד. במקרה הנדון, מכיוון שהבעל השני לא קיים יחסי אישות עם אשתו, הנישואים נשארו בשלב ההסכם בלבד, ולכן האישה אינה יכולה לחזור לבעלה הראשון.
נציין מיד כי,
במצב כזה, מותר לזמן קצר לחתן אישה על מנת להחזירה לבעלה הקודם.
“הול”
נאמר.
דתנו אסרה זאת.
כי הנישואין הם לתמיד.
.
נישואי מוּתְעָה לטווח קצר אסורים על פי כל הדעות.
הנביא מוחמד קילל את מי שעושה ח’ולה וגם את מי שגורם לאחרים לעשות ח’ולה. ח’ולה היא ניצול לרעה והשחתה של המוסד. לכן, מי שעושה ח’ולה ראוי לקללה.
2.
“אֻסַיְל” היא צורת הקטנה של המילה “אֻסְל”, שמשמעותה “בוץ”. היא משמשת ככינוי להנאת המגע המיני. בכמה מסורות המיוחסות לאישה עאישה, מוסבר כי הכוונה היא לקיום יחסי מין.
כמעט כל החדית’ים שנסקרו לעיל מפרטים את ההלכות האסלאמיות הנוגעות לזוגות גרושים המעוניינים להינשא שוב. גרושים רשאים להינשא שוב, אולם לפני נישואים אלו, על האישה להינשא לגבר אחר ולהתגרש ממנו. בלי נישואים וגירושים אלו, האישה אינה מותרת לבעלה לשעבר. בלי עונש כזה, הגירושין מאבדים את חשיבותם ומשמעותם, וכל גבר יוכל לגרש את אשתו כרצונו ולחזור אליה. אולם, העונש שקבעה דתנו מונע את הפיכת הגירושין למשחק או לבידור. הוא מחייב את האדם לשקול את דבריו, לקבל החלטה על גירושין מתוך שיקול דעת, הגיון, מחשבה על ההשלכות, ולא מתוך רגש או כעס.
מְחַלֵּל
“תחليل” (התרה) הוא שם הפועל.
“המחזיר את הגרושה לבעלה”
במובן הזה. במובן זה.
מפריע
המונח הזה גם כן בשימוש.
מְחַלֵּל
שם הפועל מאותו השורש.
“אשתו הגרושה הותרה לו”
זאת אומרת, מְחַלֵּל הוא מי שמתחתן עם אישה גרושה. אולם, לא כל מי שמתחתן עם אישה בפעם השנייה נקרא מְחַלֵּל.
אם הוא עשה את הנישואים האלה מתוך כוונה להכשיר את האישה להינשא לבעלה הראשון על ידי גירוש אותה מיד, אז עליו
מְחַלֵּל
כך נקרא.
המוחַלֵּל הוא מי שמתיר את האישה לבעלה הראשון, והקאדי אומר:
“…השליח מברך את שניהם. שכן במעשה זה נרמסות המעלות, ומוכרזת חוסר נאמנות, חוסר כבוד עצמי או ירידתו. ברור כמה מעשה זה נבזה ומשפיל את כבודו של המוחלל. אך גם לגבי המוחלל, הבושה שהוא מטיל על עצמו בכך שהוא מקיים יחסי מין למען טובת אחר, אינה פחותה מן ההשפלה של האחר. שכן הוא מקיים יחסי מין עם האישה במטרה להציע אותה לאחר. לכן, עליו השלום, דימה את אלה לאדם שקיבל פיקדון.”
החכמים, בהתבסס על חדית’ זה, פסקו כי נישואין שנערכו בתנאי “להיות פנוי לאחר הנישואין” או “בתנאי גירושין” בטלים. אף ישנה מסורת מאיבן עומר…
היינו מחשיבים את המעשים האלה כזנות בתקופת הנביא.
כך צווה.
* בסובול אל-סלאם: “החדית’ הזה מעיד על איסור התחליל (התחליל הוא נישואין פיקטיביים). שכן, הקללה נאמרת רק על מי שעושה את האסור. כל דבר אסור הוא אסור. האיסור גורם לבטלות החוזה ולקללה. הוא מותנה בתכונה שראוי להשתמש בה כסיבה לפסק הדין, גם אם היא קשורה למי שעשה את המעשה. הוזכרו כמה דוגמאות של התחליל.”
* מְחַלֵּל בַּעֲקִידָה:
“ברגע שאני מכריז על האישה כחלאל, אין יותר נישואים (בינינו).”
הוא אומר. צורה זו דומה לנישואי מוּתְעָה, מכיוון שהיא מגבילה את משך הנישואין.
* גם חוזה מותנה:
“האם הותרתי את האישה, או שמא גירשתי אותה?”
אומר.
* הוא אינו אומר זאת, אלא בעת עריכת הנישואין הוא מתכוון לקיים יחסי אישות עם האישה מתוך כוונה להכשירה, ולא מתוך כוונה לנישואין קבועים. הקללה חלה על כל סוגי הנישואין הללו. וכל סוגי הנישואין הללו פסולים.
3. בהקשר לעניין זה, נציין גם את הדברים הבאים:
החנפים פסקו הלכה המתירה את התחליל. נאמר כי אין זה חוזה אסור. הביקורת על החנפים בעניין זה מתמקדת בכך שאינם יכולים לבסס את פסיקותיהם על מסורת אמינה. לא נכנס לפרטי העניין…
למידע נוסף, לחץ כאן:
הולה-הולהצ’י…
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
