אחינו היקר,
ככלל, הזרקת מזון דרך הוריד לצורך חיזוק גוף החולה מבטלת את הצום. גם הזרקה לצורך שיכוך כאבים או טיפול הכרחי מבטלת את הצום, לפי דעת האימאם אעזאם. אולם, לפי דעת האימאם אבו יוסף, האימאם מוחמד ושאר מנהיגי המד’הב, היא אינה מבטלת את הצום. ההמלצה היא לבצע טיפולים כאלה בלילה. עם זאת, ניתן להשתמש בהיתר זה גם לטיפולים ובדיקות שחייבים להיעשות ביום.
בדיקה גינקולוגית אינה מבטלת את הצום.
של משרד הדתות
המועצה העליונה לענייני דת התכנסה ב-22/09/2005 בראשות ממלא מקום יו”ר המועצה, פרופ’ ד”ר מ. סאים יפרם.
רבים מטופלים בגין בעיות בריאות שונות. כיום קיימות שיטות בדיקה וטיפול רבות שלא היו קיימות בתקופת הנביא מוחמד. חלק מהחולים המטופלים מעוניינים לצום תוך כדי הטיפול. אולם, הם מתלבטים האם שיטות הטיפול והבדיקה הללו עלולות לפגוע בצומם, ומבקשים מידע בנושא זה מהנשיאות.
הצום, אחד מחמשת עמודי האסלאם, הוא עבודת פולחן המתבצעת על ידי הימנעות מאכילה, שתייה וקיום יחסי מין, החל מהשחר ועד שקיעת השמש, בהתאם להגדרתו בפסוקים ובחדית’. בקוראן,
כך מצווה.
גם הנביא מוחמד
לפיכך
מלבד אכילה, שתייה וקיום יחסי מין, אין בحديثים דבר אחר המבטל את הצום, מלבד הקאה בכמות גדולה וביצוע חג’אמה (הקזת דם). לעומת זאת, הحديثים מציינים כי רחצה, שטיפת הפה, צחצוח שיניים (שימוש במיסוואק), הנחת כחל, נשיקת בן/בת הזוג, שימוש בשמן ושימוש בבשמים אינם מבטלים את הצום.
במקורות ההלכה, בין הדברים המבטלים את הצום, נזכרים טיפול רפואי בפצע עמוק בראש (אָמָּה) או בבטן (גָ’אִיפָה), וכן חוקנה. אף על פי שאירועים אלו התרחשו גם בתקופת הנביא מוחמד, וקיימת סבירות שכל המוסלמים יתקלו בהם, לא הגיע אלינו שום סיפור מהנביא המעיד על כך שהם מבטלים את הצום. הרי חובת ההסברה מחייבת את הנביא להבהיר עניינים שעלולים להשפיע על כל המוסלמים. לפיכך, רק אכילה, שתייה וקיום יחסי מין, כפי שמוצהר בבירור בקוראן ובסונה האותנטית, מבטלים את הצום. זה מתיישב עם כוונת הדת שלנו בצום, שהיא התרחקות מתאוות הגוף והרגלים גופניים.
לאור ההסברים לעיל, ניתן להעריך את שיטות הבדיקה והטיפול הבאות מבחינת השאלה האם הן מפרות את הצום:
במכשיר האינהלציה שמשתמשים בו חולי ריאות, מותזת כמות קטנה מאוד של 1/20 מ”ל לפה בכל שימוש. חלק ניכר מזה נספג ונעלם בדפנות הפה וקנה הנשימה. אין מידע ודאי לגבי כמות שנותרת ומגיעה לקיבה עם הרוק. בהשוואה למים שנותרים בפה בעת נטילת וודו, כמות זו נראית קטנה מאוד. אולם, יש הסכמה בין חכמי ההלכה והחדית’ כי אם כמות מים שנותרה בפה בעת נטילת וודו מגיעה לקיבה, הצום אינו נשבר. יתר על כן, העובדה שחלקים קטנים וכימיקלים מן המִסְוָאק מגיעים לקיבה היא בלתי נמנעת, והחדית’ים האותנטיים מציינים כי הנביא מוחמד השתמש במִסְוָאק בעת צום. מצד שני,
לפיכך, תרופה משאפת חמצן הניתנת לחולי אסתמה, שבריאותם מאפשרת להם לצום ואין להם מחלות אחרות, אינה מבטלת את הצום, וזאת על מנת להקל על נשימתם.
לפי מידע שהתקבל מרופאי עיניים מומחים, כמות התרופה שמוזלפת לעין היא קטנה מאוד, וחלק ממנה נפלט החוצה בעת מצמוץ העין. חלק אחר נספג בגוף דרך העין, בתעלות המחברות בין העין לחלל האף ובריריות, באמצעות תהליך של חדירה. ישנה אפשרות שחלק זעיר, כמעט בלתי מורגש, מהטיפות יגיע למערכת העיכול. בהתחשב במידע זה, יחד עם המידע שצוין לעיל, טיפות עיניים אינן מבטלות את הצום.
טיפה אחת של תרופה הניתנת דרך האף לצורך טיפול, נפחה כ-0.06 סמ”ק. חלק ממנה נספג על ידי ריריות האף, ורק כמות קטנה מגיעה לקיבה. לכן, בדומה למקרה של שטיפת הפה, ניתן להתייחס לכך כאל דבר שנסלח (מְעֻפָּה).
במקרים מסוימים של מחלות לב, תרופה המונחת מתחת ללשון נספגת ישירות על ידי רקמת הפה, נכנסת לזרם הדם ומונעת התקף לב. מכיוון שהתרופה נספגת ונעלמת בפה, שום דבר לא מגיע לקיבה. לפיכך, שימוש בתרופה מתחת ללשון אינו מבטל את הצום.
בבדיקת אנדוסקופיה, שנעשית לצורך הדמיית הקיבה או לקיחת דגימה ממנה על מנת לאבחן מחלות בקיבה, מוחדר מכשיר רפואי דרך הפה אל הקיבה, ומוצא לאחר סיום הבדיקה. בבדיקת קולונוסקופיה, שנעשית לצורך הדמיית המעי או לקיחת דגימה ממנו על מנת לאבחן מחלות במעי, מוחדר מכשיר דרך פי הטבעת אל המעי, ומוצא לאחר סיום הבדיקה. בבדיקת קולונוסקופיה, וכמעט תמיד גם בבדיקת אנדוסקופיה, מוזרם מים דרך המכשיר על מנת לנקות את האזור שצריך להיבדק.
מכשירים המוחדרים לדרכי השתן או תרופות המוזרקות אליהן אינן מבטלות את הצום.
השגת הרדמה מתבצעת על ידי חסימת ההולכה במסלולים העצביים המעבירים כאב, ברמות שונות.
קיים מעבר בין האוזן לגרון. אולם, מכיוון שקרום התוף חוסם את המעבר הזה, מים או תרופות אינם מגיעים לגרון. לכן, טיפות אוזניים או שטיפת האוזן אינן מבטלות את הצום.
גם אם יש חור בעור התוף, התרופה שמוזלפת לאוזן תיספג בתוך האוזן, ולכן התרופה לא תגיע כלל לקיבה, או שתגיע כמות קטנה מאוד. כפי שצוין קודם, כמות זו מותרת בצום. אולם, במקרה של חור בעור התוף, ייתכן שמים יגיעו לקיבה בעת שטיפת האוזן. לפיכך, אם כמות מים מספקת תגיע לקיבה כדי לבטל את הצום, הצום יתבטל.
משככי כאבים, מורידי חום או תרופות אחרות ניתנות בצורת נרות דרך פי הטבעת; נרות משמשים גם לטיפול בפטרת ובמחלות נשים מסוימות.
מערכת העיכול מורכבת מצינור העיכול ובלוטות העיכול, ומתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת. צינור העיכול מתחיל בפה. מאחורי הפה נמצא הלוע. אחריו מגיע הוושט, הקיבה, המעי הדק, המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת. העיכול מסתיים במעי הדק. במעי הגס נספגים רק מים, גלוקוז וכמה מלחים. אין קשר בין מערכת העיכול לבין הנרתיק אצל האישה.
לפיכך, פתילות המוחדרות לנרתיק אינן מבטלות את הצום. אשר לפתילות המוחדרות לפי הטבעת, אף על פי שהן מגיעות למערכת העיכול, היות שהעיכול מסתיים במעי הדק, לפתילות אין תכונה של הזנה, והחדרת פתילה לפי הטבעת אינה נחשבת לאכילה או שתייה, לכן הן אינן מבטלות את הצום.
בנוגע לחוקן, ישנם שני מצבים: הצום נשבר אם מוחדר נוזל המכיל מזון למעי הגס, או אם נשארת כמות מים במעי הגס שנספגת בכמות מספקת כדי לשבור את הצום, שכן המעי הגס סופג מים, גלוקוז ומלחים מסוימים. אולם, אם המעי הגס מנוקה מיד לאחר החדרת המים, ללא השהייה, והמים מוצאים יחד עם הצואה, והכמות הנספגת קטנה מאוד, הצום אינו נשבר.
האם זריקה מבטלת את הצום תלוי במטרת השימוש בה. הזרקות ניתנות למטרות שונות, כגון שיכוך כאבים, טיפול, חיזוק הגוף, או הזנה. הזרקות שאינן מזון או חומרים משכרים אינן מבטלות את הצום, מכיוון שאינן נחשבות לאכילה או שתייה. אולם, הזרקות של מזון ו/או חומרים משכרים מבטלות את הצום. הדבר נכון גם לגבי מתן סרום או דם לחולה.
דיאליזה, הניתנת לחולי אי ספיקת כליות, מתחלקת לשני סוגים: דיאליזה פריטונאלית והמודיאליזה.
לפיכך, צום אינו נשבר בהמודיאליזה שאינה כוללת מתן נוזלים לחולה. בסוגי דיאליזה אחרים, לעומת זאת, הצום נשבר מכיוון שניתנים נוזלים המכילים חומרים מזינים.
ההליך המכונה בקרב הציבור “אנגיו” מבוצע הן לצורך אבחון (אנגיוגרפיה) והן לצורך טיפול. אנגיוגרפיה פירושה הדמיה של כלי הדם בגוף. היא מתבצעת על ידי הזרקת חומר ניגוד, תרופה המאפשרת את הדמיית כלי הדם, והתוצאה היא סדרת צילומים הנקראים אנגיוגרמות. באמצעות אנגיוגרפיה ניתן להדגים את כלי הדם המזינים את האיברים, ובכך לקבל מידע אבחנתי על מחלות כלי דם או על איברים הניזונים מכלי דם אלו. השיטה הקלאסית של אנגיו לטיפול היא אנגיופלסטיקה. היא מבוצעת על מנת לפתוח מחדש כלי דם צרים או חסומים לחלוטין, באמצעות כלים מיוחדים הנקראים בלון או סטנט.
לאור מידע זה, אין משמעות לאכילה ושתייה במהלך צנתור או אנגיופלסטיקה, ולכן הצום אינו נשבר.
לקיחת דגימה מאיבר כלשהו בגוף לצורך בדיקה (ביופסיה) אינה מבטלת את הצום.
בנוגע לשאלה האם תרומת דם מבטלת את הצום, ישנה מסורת המיוחסת לנביא מוחמד.
כאשר בוחנים את שני החדית’ים הללו ואת שאר הריוואيات יחד,
לפיכך, תרומת דם בזמן צום אינה מבטלת את הצום.
שמנים, משחות ודברים דומים הנספגים בגוף דרך נקבוביות העור ונימי הדם שמתחתיו, נספגים בדם. אולם, ספיגה זו של העור היא מועטה ואיטית. מצד שני, אין זה נחשב לאכילה או שתייה. לפיכך, משחות המורחות על העור ופלסטרים רפואיים אינם מבטלים את הצום.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
תגובות
תודה על תשובותיכם.
תודה רבה. הסבר מצוין. ישר כוח. אין מה להוסיף. תודה רבה.
אתם מעבירים לנו מידע רב, יום טוב.
יהי רצון שהאל ירצה בכם על שהארתם את עינינו.
תודה רבה. תרופות לחולי אסתמה הן מאוד חשובות, ולפעמים יש להן תוצאות בלתי נסבלות. תודה על התשובה.
תודה רבה על ההסבר היפה והברור. יהי רצון שהאל ירצה בכם.
יהי רצון מלפני אדון הרחמים שיהיה מרוצה לנצח.
יהי רצון מלפני השם שנוכל להפיק תועלת ממה ששמענו… ויהי רצון שיהיה מרוצה גם מכם. שלום ותפילה.
יהי רצון מלפני אללה שיהיה מרוצה מכם. בגלל התמכרותנו לסיגריות, סבלנו סבל רב בזמן הצום, וגם פגענו בלבבות הסובבים אותנו בהתנהגותנו הרעה. כעת, בידיעה שפסי הניקוטין אינם מבטלים את הצום, אנו יכולים לצום בנחת וליהנות מיופיו של הצום. לדעתי, מעשנים נחשבים לבעלי חסרון, ואף נכים, ביחס לאחרים. הפסי הניקוטין מכפרים על חסרון זה, לפחות בחלקו. ישנם כאלה שאינם מעשנים, הטוענים שפסי הניקוטין מבטלים את הצום משום שהם גורמים להנאה, אולם אני רואה בהם רק אמצעי לכיסוי חסרון, מחלה, כדי שנוכל לצום בנחת. יהי רצון מלפני אללה שיקבל את צומותינו.
