האם ריבוי נשים היה הכרחי?

– האם לא הייתה דרך אחרת לפתור את זה?

אחינו היקר,

“האם נישואין הם הכרח?”

תשובתנו לשאלתך כדלקמן:

“אין תנאי כזה, אין דרישה כזו. בנישואין באיסלאם,

-כפוף לתנאים קשים-

זה בסך הכל רישיון, אישור.”

“האם לא חושבים על האישה הזאת, בזמן שחושבים על נשים אחרות?”

בתשובה לשאלתך, עלינו לזכור כי קיום סדר מושלם, שבו הכל מתנהל ללא דופי, הוא כמעט בלתי אפשרי. הרי כחלק מהמבחן, ניגודים מעורבבים, חושך ואור משולבים, וטוב ורע מתקיימים זה לצד זה. לכן, לכל דבר טוב עשויות להיות תופעות לוואי שליליות. אם יש לבחור בין שתי רעות, עדיף לבחור ברעה הקטנה יותר, וזהו צדק יחסי. האם גרוע יותר שאישה תיהרס לחלוטין, או שקשה יותר לסבול את קיומה של אישה נוספת?

לאורך ההיסטוריה האנושית, פוליגמיה –

גם אם היו כמה חספוסים –

זה המשיך כצורת חיים נורמלית. עם הופעתה של דת האסלאם, הוגבלה תופעת הנישואים ללא הגבלה לארבע נשים. כלומר, לנשים לא הייתה אלרגיה כה חזקה לריבוי נשים כפי שיש היום. העובדה שרגשות הקנאה של הגברים כלפי נשים חזקים פי כמה מרגשות הקנאה של הנשים, היא סימן לכך שבאופן טבעי, מספר נשים יכולות לחיות חיים משותפים עם גבר אחד.

במאה הזו, בעוד שהתרבות האירופית התנגדה בתוקף לנישואים מרובים, היא לא ראתה כל פסול, ואף נאלצה, לפתוח בתי בושת רבים, במילים אחרות,

הנה התרבות האירופית חסרת המוסר הזו, באופן רשמי במסגרת הלגיטימית.

“פוליאנדריה” (ריבוי בעלים)

בזמן שאוסרים על אורח חיים מסוים, –

במדור הלא חוקי

– באופן רשמי

“אישה אחת, בעלים רבים”

הוא הנהיג מודל חיים מסוים. בתי הבושת הם עדות חיה לכך. האם זוהי הדרך לכבד נשים? האם זוהי השלווה שהובטחה לנשים? האם זוהי הדרך להעניק כבוד לנשים? האם זוהי הנוסחה להציל נשים מדאגה ומצער?

הביטוי בקוראן ברור מאוד:

“אם אתם חוששים שלא תוכלו לנהוג בצדק בין נשים, אז תיקחו רק אישה אחת.”

ומי יכול להיות צודק יותר, רחום יותר, חכם יותר, ויודע יותר מאללה?! בקיצור, כל מאמין שמאמין באמת, צריך לנסות להבין את האמת בכל דבר, להבין את חכמת הדברים, אבל באותו זמן –

אפילו בנושאים שאינו מבין את חכמתם –

עליו להישען על אלוהים ולבטוח בו.

למידע נוסף, לחץ כאן:

–

האם מותר לקיים נישואים פוליגמיים בטקס נישואים סודי?

–

מהם התנאים לנישואים מרובים?

–

טענה על אישה שנישאה ליותר מגבר אחד.

בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם