“כאשר האדם מונח בקבר, תפילתו מגיעה מצד ימין, צומותיו מצד שמאל, קריאת הקוראן והזכרים מראשו, והזכאת והצדקה מרגליו, בצורת מלאך, ומגינות עליו מפני מלאכי העונש.”
– האם זהו חדית’? ואם כן, כיצד עלינו להבין אותו?
אחינו היקר,
כן, ישנם חדית’ים (מסורות) במשמעות זו:
“כאשר מניחים את המת בקבר, עוד לא נשמעו צעדי המלווים, והנה מגיעים מלאכים ושואלים אותו שאלות. באותו רגע מגיע דבר מואר ומתיישב ליד ראשו. זוהי תפילתו. דבר מואר אחר מתיישב ליד רגליו. אלו הן מעשיו הטובים האחרים. דבר מואר אחר מתיישב מימינו. זהו צוםו. דבר מואר אחר מתיישב משמאלו, וזוהי צדקתו. אלו מגנים עליו מפני צער הקבר, מפני לחץ עצמותיו (הכאב) והמצוקות.”
(ראה: עבד אל-רזאק, אל-מוסנף, 3/582, 583; אל-היית’מי, מג’מע אל-זואיד, III, 51)
בְּחַדִית’ אַחֶרֶת נֶאֱמַר:
“ביום הדין, האדם יזכה להגנה בזכות מעשיו הטובים וצדקותיו.”
(מסנד, 6/352)
ידווח.
בנוסף,
“שמעשיו השונים של האדם יגנו עליו ויביאו לגאולתו בקבר, ביום הדין, מידי מלאכי העונשין, במאזניים ובגשר אל-סראט”.
ישנם גם חדית’ים (מסורות) בנושא זה.
(ראה אבן כציר, פירוש סורת אברהם, פסוק 27)
מצד שני, אבן כסיר,
“אללה מחזק את המאמינים במילה האיתנה הזאת, הן בעולם הזה והן בעולם הבא, ואילו את העושקים הוא מבלבל. ואללה עושה את אשר יחפוץ.”
(אברהם, 14/27)
בפירושו לאותו פסוק, הוא ציטט חדית’ים רבים הקשורים לנושא, אך גם ציין כי חלקם חלשים.
הקוראן,
“הרי כל אדם את מעשיו תלינו על צוארו, וביום הדין נוציא לו ספר אשר ימצאנו פתוח.”
(ישעיהו, יז/יג)
הוא מצווה. גם הנביא מוחמד (עליו השלום)
“התפילה היא אור, והצדקה היא הוכחה.”
(נסאי, זכאת 1; מוסלם, טהרה 1)
הוא מבשר שהתפילה תתגלה כאור, והצדקה כהוכחה, ושתיהן יתאמצו להגן על האדם כשני אמיצים נדיבים.
אז,
“עולם הקבר והעולם הבא הם תיבת הנדוניה של מעשינו, חיינו וכל דבר חומרי ורוחני שלנו.”
כמו תיבה שבה שמה כלה את נדוניתה, כך בבואנו אל מולדתנו הנצחית ואל ארץ אבותינו, נמצא שם את תפילותינו, צומותינו, צדקותינו, מעשינו הטובים וחסדינו.
לפיכך, כל מעשה של המאמין יתגשם בנפרד בכל אחד מן העולמות שלאחר המוות; במקום אחד הוא יגן על המאמין מפני צרות ופגעים, ובמקום אחר הוא יופיע בפניו כמאכל גן עדן או כאחת מנחמות גן עדן.
כל מעשה של המאמין עולה לשמים. כך אמר שליח אללה (ע”ה),
“סביב כסא הכבוד נשמעים תמיד קולות דומים לזמזום דבורים. תפילותיכם, שבחיכם, תהילותיכם והללויכם, מזמזמים סביב כסא ה’ כדבורים המזמזמות סביב כוורת. וכל משאלתם היא שיימחלו אדוניהם.”
מצווה ומוסיף:
“האם אינכם רוצים שיהיו לכם כאלה מליצים אצל ריבונכם?”
(מסנד, 4/268-271)
כל מילה, כל צליל היוצא מפינו, יתפשט ויעלה אל השמים, יקיף את השמים וישמיע שם קול כקול דבורה, וישתדל להשתדל בעדנו. אם כך הוא שכר מילה אחת, אז כמה גדול יהיה שכר קיום המצוות והימנעות מן העבירות, אי אפשר אפילו לדמיין.
הנה, אף על פי שאיכותם אינה ידועה, חדית’ים אלו ואחרים דומים להם מתארים לנו, בעולם המטפורי, לוחות מסוימים בעולמות הקבר והעולם הבא.
נכסינו יתגשמו, יעידו עלינו בפני אללה וישמשו לנו כמשפיעים. אולם נכסינו שלא נתנו עליהם זכאת, צדקה או עשר, יתגשמו כנחשים ועקרבים, יופיעו בפנינו כלוחות מן עולם הדוגמאות, ויסבו לנו צער וייסורים. פסוק אחד מתאר אמת זו כך:
“אלה שמתקמצנים על מה שנתן להם אללה מרוב חסדו, אל יחשבו שזה טוב להם. לא, זה רע להם. מה שהם מתקמצנים עליו, יתלפף סביב צווארם ביום הדין. ואללה יודע את מעשיכם.”
(סורת آل عمران, 3:180)
“אם מוסלמי לא יתן את הזכאת (הצדקה) הנדרשת מנכסיו, יתגשם אותו נכס ביום הדין בצורת נחש אימתני, שראשו קירח מרוב זקנה ואימה.”
(נסאי, זכאת, 2)
“יש להם גם שני ניבים. הם נושכים את האדם בפה או בלחי.”
(בוכארי, זכאת 3)
גם החדית’ים (המסורות) המצביעים על המשמעות של הדבר, מביאים את תשומת הלב לכך.
לסיכום, ניתן לומר שכל מה שאנו עושים, כל מילה שאנו אומרים, כל נשימה שאנו נושמים; הכל או טוב או רע; או חסד או רוע.
בעולם
או
בקבר, ביום הדין, בעולמות שלאחר המוות.
זה יתגלה בפנינו. כל אחד עושה לעצמו מה שהוא עושה… שום דבר לא יאבד, הוא יקבל את גמולו, בין אם זה שכר ובין אם זה עונש.
(ראה: תקציר הפירוש המפורש וההסבר, 4/637; אבן קַיִּם, א-רוח; אִחְיָאא אֻלֻם א-דִּין, בַּיָאנוּ כַּלַאמִ א-קַבְּרִ לִלְמַיִּת)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
