– מישהו שמוסר פתווה בטלוויזיה סיפר:
– יום אחד ראה הנביא (ע”ה) אישה מתחרה עם נביא אחר בעולם הבא, ושאל את גבריאל (ע”ה)
“מי זאת האישה הזאת?”
“היא גידלה את היתומים…” אמר. לאישה לא היה לא טהרה ולא תפילה.
– אז זה אמיתי?
– האם זה לא אומר לאנשים “גם אם אתם לא מתפללים ולא עושים וודו, אתם יכולים להגיע למצב שבו אתם מתחרים עם הנביא”?
– זה נשמע לי אבסורד, כלומר, האם הוא רוצה להגיד שאפשר להיכנס לגן עדן על ידי עשיית טוב בלי תפילה ובלי טהרה?…
– אם כך, מדוע יתפלל אהל ביתו של שליח אללה (עליו השלום)?..
אחינו היקר,
לא מצאנו חדית’ (מסורת נבואית) שקובעת כי מי שמטפל ביתום ילך ישירות לגן עדן, גם אם הוא לא מתפלל ולא שומר על טהרה.
החדית’ המצוטט בשאלה הוא כדלקמן: אמר שליח אללה, עליו השלום והברכה:
“אני אהיה הראשון שיפתח את דלתות גן העדן, יחד עם אישה”
(כדי לפתוח את דלתות גן העדן)
כשראיתי שהוא מנסה לעקוף אותי: ‘
מה קורה? מי אתה?
אני אשאל אותו: והוא יענה:
“אני אישה שדואגת לילדים שלי שנותרו יתומים בעולם הזה.”
כך יענה.
(ראה: אל-מנזירי, א-תרגיב, 3/349; חאפז אל-מנזירי אומר שהחדית’ הוא חסן.)
חדית’ זה מפרט את השכר שיקבל מי שדואג ליתום ומוותר על תענוגותיו הלגיטימיים למענו.
אכן, חדית’ זה מבהיר את הנושא.
“היא אצילית ויפה, אך התאלמנה מבעלה ונותרה עם ילדים יתומים”
(הם התיישבו והקימו לעצמם בית)
עד שייפרדו או עד שימותו, את עצמם
(להתחתן)
מעכב
(ובשל הקשיים שנתקל בהם בעניין זה)
אני והאישה שפניה השחירו ביום הדין.
(בקרבה הדדית)
השניים האלה
(האצבע האמצעית ואצבע המורה)
כמונו.”
(מסנד, 6/29; אבו דאוד, ספר האדב, 120-121)
החדית’ מתייחסת לאישה שנותרה אלמנה, ויתרה על נישואים מחדש מתוך דאגה לילדיה היתומים, וסבלה מכל מיני קשיים בגידול ילדיה, וכתוצאה מכך איבדה את רעננותה ויופיה.
חדית’ים אלו ואחרים דומים מעידים על גודל השכר המובטח למי שמגן על יתומים, מטפח אותם ומחנך אותם בחינוך אסלאמי, ועל גודל המעלה של אמהות יתומות המקדישות את נעוריהן לגידול ילדיהן היתומים, ועל מעמדן הרם בגן עדן.
לפי ההקבלה כאן, כמו שיתוף הפעולה בין האצבע האמצעית לאצבע המורה, הכוונה היא להיות עם הנביא (עליו השלום) וקרוב אליו. הכוונה בקרבה זו היא…
קרבתם למקומם בגן עדן
כפי שעלול להיות,
הקרבה בדרגותיהם
יהודי
הן בגלל קרבת המיקומים והן בגלל קרבת הדירוגים.
יכול להיות. בעת הכניסה לגן עדן
הקרבה למי שיש לו זכות קדימה
אולי לזה הכוונה.
החדית’ המוזכר בשאלה מתאר גם קרבה זו.
יחד עם זאת,
“מי שמטפל ביתום, אפילו בלי תפילה ובלי טהרה, ילך ישר לגן עדן.”
המשמעות שגויה. כמובן, אלוהים יכול, אם ירצה, לסלוח לעבד כזה. אולם, אין זה נכון לקבל זאת כהוראה כללית לכל מי שמטפל ביתומים, ולהבין זאת כאילו כל חטא יסולח.
אכן, בحديث אחר,
“מי שיתמוך בילד יתום מבין המוסלמים, יאכיל אותו וישקה אותו, יכניס אותו לגן עדן. אלא אם כן עשה חטא שאינו נסלח!”
(תִּרְמִזִי, בִּרְר, 14)
הוכרז כי מי שלא יתחרט על חטאיו, יישא את עונשם.
למידע נוסף, לחץ כאן:
– קיימות מסורות לגבי השכר המובטח לתפילות ולמצוות. מהם התנאים לקבלת התוצאות והשכר המובטחים למצוות? האם כל מי שקורא את התפילה ומקיים את המצווה יקבל את השכר והגמול?
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
