“…סאבִּט אִבְּן דַחַّאק אמר: אמר שליח אללה (ע”ה): מי שנשבע בשבועה שאינה שבועת האסלאם – כלומר, שבועה שאינה כפי שבועת דת האסלאם – הרי הוא כמי ששייך לאותה דת…” (בּוּחַ’ארִי: 14, 6533 – תִרְמִזִי: 3, 1583)
“…מסעד בן עבאדה. אבן עומר שמע אדם אומר: “בשם הכעבה, לא”, ואמר: “אין נשבעים אלא בשם אללה”. שמעתי את שליח אללה (ע”ה) אומר: “הנשבע בשם מישהו מלבד אללה, הרי הוא כופר או משתף”. תירמיזי: 3, 1574 – אחמד: 2/125 – חכים: 1/65 – בג’אווי ש. סונה: 10/7″
“…השליח עליו השלום אמר: ‘מי שנשבע בשם מישהו מלבד אללה, הרי הוא עובד עבודה זרה.’ (אחמד: 1/47)”
– בהתבסס על החדית’ים האלה, הם אומרים שפקידי הממשלה, החיילים ועובדי המדינה הם כופרים. (בגלל הביטויים בסגנון “אני נשבע בכבודי”).
– עד כמה זה נכון?
– או האם יש הבדל בין הביטויים “אני נשבע בכבודי” כפי שמתואר בחדית’ים לבין הביטויים המקבילים בימינו?
– קראתי חדית’ים על אלו שנשבעו בשמות לאת ועוזה, ופירשתי שמי שנשבע באלוהים אחרים נופל בשירוק, אבל מסתבר שזה נכון גם לגבי הכעבה. מביאים את סיפורו של עמר כראיה להצדקת המצב, אבל אני חושב שאי אפשר להשוות את זה לעינויים. נניח שמנהיגי המדינה עושים זאת כדי לספק הזדמנויות למוסלמים, והעם שמוגן על ידי הצבא הוא גם עם מוסלמי (אף על פי שעדיין אפשר להתווכח על כמה זה תקף. בסופו של דבר, זה לא חטא/חראם. זה שירוק).
– האם יש סיבה מוצדקת לכך שהפקיד ביצע את המעשה המגונה הזה?
– בסופו של דבר, הוא אולי לא יהיה פקיד, הוא יוכל להתפרנס בדרך אחרת, לטוב ולרע. אשמח אם תסבירו את מהות העניין עם הראיות.
אחינו היקר,
השבועה,
לחלק לשתי קטגוריות: “שבועה דתית” ו”שבועה רשמית של המדינה”
נדרש.
שבועה דתית
“נשבע באלוהים, נשבע באלוהים, נשבע באלוהים”
אוֹ
“שמותיו ותאריו האחרים של אלוהים”
עליו מבוצע.
שבועה רשמית
אז,
“הבטחה וחיזוק הבטחה” על פי חוקי המדינה.
הדבר תלוי בנסיבות. למשל, מדינות חילוניות אינן מערבות דת בענייני מדינה; לכן, מבחינתן, לשבועה שהן דורשות אין קשר לדת. אילו היה…
“בשם אלוהים”
ככה היו אומרים.
לדוגמה, כאשר מאמין נשבע שבועה רשמית.
“בשבועה” / “נשבע בכבודי”
אלא אם כן הוא משווה את כבודו לאלוהים ואינו מחשיב את השבועה הזו לשבועה דתית.
הוא אינו עובד אלילים.
המאמין המעוניין להישבע שבועה מחייבת ודתית, לא ישבע בשם אלוהים ובשמותיו ותאריו האחרים, אלא בדבר אחר, אפילו קדוש –
מתוך מחשבה שזו שבועה, ובהנחה שזה מותר –
אם ישבע
הוא אולי חוטא, אבל הוא עדיין לא עובד אלילים.
יש להבין את החדית’ים הרלוונטיים בהקשר זה.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
