– בקוראן מושם דגש על חשיבות ההוצאה בדרך אללה והלוואת הרכוש לאללה. אחד מן הצחאבה אמר: “הלוויתי את מטעי התמרים שלי לאללה” ועשה צדקה. האם גם זכאת נכנסת תחת הגדרה זו?
– חובת הזכאת היא 1/40. האם מושג זה חל רק על תרומות שנעשות בנוסף לחובת 1/40, או שמא הוא חל על כלל התרומות? אשמח להסבר מפורט.
אחינו היקר,
– הלוואה היא עסקת החזרת נכס שניתן ללווה לבעליו המקורי.
“חוב / הלוואה לאלוהים”
הכוונה בנתינה היא לנכס שמושקע בדרך אללה.
(הרבה יותר מפי כמה) s
יש להחזירו לבעליו.
בשל המכנה המשותף של החזרת הטובין לבעליהם בשני המקרים.
“הלוואה / חוב / הלוואה”
שמו ניתן לו.
כמו שמי שנותן הלוואה לאדם יודע שיום יבוא והוא יקבל את כספו בחזרה, כך גם מי שנותן הלוואה לאלוקים בעולם הזה…
הוא יקבל בחזרה את רכושו שהוציא בדרך אללה, ואף פי כמה וכמה יותר, בעולם הבא.
מאמין.
(תפסיר א-טברי, על הפסוק הרלוונטי)
“מי הוא האמיץ אשר ילווה לה’ הלוואה טובה, וה’ יכפיל לו את שכרו? ה’ מצמצם את הפרנסה וגם מרחיב אותה. אכן, כולכם תושבו אליו.”
(סורת אל-בקרה, 2:245)
הפסוק הנ”ל מעודד במיוחד סיוע כספי לחיילים הנלחמים בדרך אללה. (ראה: טברי, פירוש הפסוק הרלוונטי)
במבט על הנושא מנקודת מבט זו, גם מעשרות שניתנות הן כמו צדקות אחרות.
“חוב לאלוהים”
זה נרשם לזכותו. כי בין אלה שזכאים לזכאת נמנים גם הלוחמים בדרך אללה.
– לדעתם של חכמים מסוימים
“להלוות לאלוהים”
זה קורה גם באמצעות עבודה פיזית של האדם, בדיוק כפי שזה קורה באמצעות אמצעים כלכליים.
(זמחשרי, פירוש הפסוק הרלוונטי)
אז, עם אמצעים חומריים, בדרך אל אלוהים.
-מבחינה חומרית ורוחנית-
כפי שהעזרה ללוחמים בג’יהאד נחשבת להלוואה לאל, כך גם השתתפות פעילה בשירותי הג’יהאד עצמם נחשבת להלוואה לאל.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
