– לאחר שנקבר עומר בן אל-ח’טאב (ר”ע), פנו אליו מלאכי מונקר ונכיר.
“לעולם לא תוכלו שוב להתנהג בצורה כזו (איומה) כלפי מישהו מקהילת הנביא מוחמד!”
האם נכון הסיפור שבו הוא התלונן, והמלאכים אישרו את תלונתו?
– אם יתקבל, האם מלאכי מונקר ונכיר לא יבואו אלינו במצב נורא?
אחינו היקר,
מידע זה קיים בקרב הציבור, אך לא מצאנו לו תיעוד במקורות אמינים.
גישה כזו אינה עולה בקנה אחד עם רוח האסלאם.
כי ישנם אנשים רבים מן האומה המוסלמית שילכו לגיהינום. כמו כן, אין כלל אפשרות שהמלאכים, שליחי האל, יצייתו להוראותיו של עומר (ר”ע). כי נאמר בקוראן,
“הוי אלה אשר האמינו! הגנו על עצמכם ועל משפחותיכם מפני האש הנוראה, אשר דלקתה אנשים ואבנים. עליה מלאכים קשוחים, אכזריים וקשים, אשר אינם ממרים את פי ה’ ואינם מפרים את מצוותיו.”
(סورة אל-תחريم, 66/6)
הניסוח של הפסוק המצוטט אינו מותיר מקום לאפשרות כזו.
יתר על כן, אין כל מידע על מי גילה או חלם על כך שהח’ליף עומר אמר דבר כזה.
תמצית אחת הגרסאות, אשר נחשבת לנכונה מבין מכלול הגרסאות השונות בנושא, היא כדלקמן:
“הנביא (עליו השלום) פנה אל עומר ואמר:”
“מה יהיה מצבך כשיקברו אותך, ואז יבואו שני מלאכים, מונקר ונכיר, וישאלו אותך שאלות?”
שאל. ענה עומר:
“הו שליח אללה! האם אז יהיה שוב שכלִי עמי?”
כאשר נשאל, אמר הנביא:
‘כן’
הוא ענה. אז אמר עומר:
“אם כך, אהיה מסוגל לענות להם / לענות על שאלותיהם.”
אמר/ה.
(אל-ע’זאלי, אִחְיָא, 4/503).
זיינו’ל-עיראקי ציין כי חדית’ זה, שסופר על ידי אבן אבו דוניא, הוא מורסל, אך שרשרת המוסרים שלו אמינה.
(ראה: אל-עראקי, תַחְרִיג’ אַחַאדִי אל-אִחְיָא – יחד עם – אג”י).
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
