– האם ניתן להגדיר תרומה שניתנה ללא כוונה של צדקה או פדיון כצדקה או פדיון בדיעבד?
אחינו היקר,
כידוע,
הכוונה שייכת ללב; אין חובה לבטא אותה בשפה.
במיוחד
לפי החנפים והשַׁאפִעים
הכוונה צריכה להיות בעת תשלום הזכאת או הפטרה. כי…
זכאת ופִטְרָה הן מצוות, ובמצוות נדרשת כוונה.
מי שנותן צדקה לעני בחודש רמדאן, מבלי לחשוב האם הוא נותן אותה כזכאת או כפיטרה,
אין מניעה שיבהיר את כוונתו בעניין זה מאוחר יותר.
אבל יש כאן תנאי אחד:
כדי שתהיה כוונה של אדם שנותן צדקה או זכאת (חובה דתית) תקפה, לאחר שנתן את הכסף לעניים, הכסף חייב להיות עדיין בידי המקבל בעת הכוונה.
(ראה: אל-פיקה אל-אסלאמי, II/750-51; Ö N. Bilmen, B. İslam İlmihali, עמ’ 338; İsam; İlmihal, עמ’ 438).
אם הממון שניתן לפני הכוונה כבר הוצא, הוא נחשב לצדקה בלבד, ולא לצדקה חובה (זכאת) או כפרת חטא (פִטְרָה).
כמו כן, אדם שנתן נכס מתוך כוונה לצדקה רגילה, ואז שינה את כוונתו ואמר שזו צדקה חובה (זכאת), אינו נחשב שנתן צדקה חובה. זאת משום שהנכס כבר ניתן קודם לכן.
-גם אם זה רק מעשה התנדבותי-
ישנה כוונה שקובעת את אופן הנתינה, ואי אפשר לחזור ממנה.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
