אחינו היקר,
התנאי הראשון לגן עדן הוא האמונה. הכופרים יישארו בגיהנום לנצח. המאמינים, לעומת זאת, יגיעו לגן עדן ישירות או לאחר שיסבלו את עונש חטאיהם, בהתאם למעשיהם.
רק אללה יודע אם אדם שמתפלל ילך לגן עדן או לא. אבל אל נשכח שחובתנו לציית לכל מצוותיו ואיסוריו של אללה. לפיכך, ביום הדין יושקלו חטאינו ומעשינו הטובים, ובהתאם לכך נלך לגן עדן או לגיהינום.
האדם, בשל יכולתו לטוב ולרע, יכול להגיע למעמד הנעלה ביותר מבין היצורים, אך גם לרדת לשפל המדרגה. האדם, אשר נברא בטבע כזה, חייב שכל מעשיו יירשמו. השמירה של ה’ על הכל מחייבת את שמירת מעשיו ופעולותיו. השקילה של מעשים אלו במאזני הצדק, ומתן גמול או עונש בהתאם, היא הכרחית.
הנה, בפסוק הקדוש המצביע על אמת זו נאמר:
“ביום ההוא, משקל המעשים יהיה צודק. מי שמשקלו יכריע לטובה, אלה הם המצליחים. ומי שמשקלו יכריע לרעה, אלה הם המפסידים, מפני שהכחישו את אותותינו.”
1
הדבר מצביע על כך שצדק אלוהי יתגלה בכל הדרו בעת שקילת מעשיהם.
“אין ספק שאלוהים אינו עושה עוול אפילו כגרגר חרדל.”
גם בפסוק 2 מובעת אמת זו.
לכן, ביום הדין, כאשר אללה ישקול את מעשי האנשים, הוא יכריע על פי משקל הטוב והרע, בהתאם למידתם. בספר “למ’אאת” מוסבר כי אללה ישקול את מעשי האנשים במאזניים הגדולים ביום הדין, ויכריע על פי ניצחון הטוב על הרע או הפסדו, והדבר מבוסס על הפסוק הקדוש הנזכר לעיל.3
בכל ספרינו העוסקים באמונה, מודגש בבירור כי שקילת המעשים בעולם הבא היא עובדה. אולם, איננו יכולים לתאר את מהות השקילה הזו במונחים של מידותינו בעולם הזה. אך דבר אחד בטוח: הקב”ה יחשב את מעשי כל בני האדם במהירות רבה, ויחשוף את מעשיהם הטובים והרעים.
בנושא זה, מוחמד עלי א-סאבוני אומר את הדברים הבאים:
“השקילה הממשית של המעשים, הטובים והרעים, אינה דבר בלתי מתקבל על הדעת. הרי המדעים המודרניים מודדים חום, קור, רוח וגשם, אז האם יתכן שהאל הכול יכול יהיה חסר אונים מלשקול את מעשי בני האדם?”
4
למרות זאת, איננו יכולים לומר בוודאות כיצד יושקלו המעשים. שכן, מצב העולם הבא וגן העדן אינו ניתן לתיאור במונחים של מידות העולם הזה. כפי שנאמר ב”אל-בידאיה”:
“ה’מִזָּן’ (כלי המשקל) הוא דבר המשמש לקביעת כמות המעשים, והשכל אינו מסוגל להבין את מהותו. אי אפשר להשוותו למאזניים ארציים. הדרך הבטוחה ביותר בעניין זה היא להיכנע למה שנמסר (לפסוקים בקוראן ובחדית’).”
5
לכן, אלוהים יבחן את המעשים בוודאות. הוא ישקול את מעשי הטוב והרע של בני האדם במאזניים שאיננו יודעים את טיבם, ויגלה את צדקתו הנפלאה. אם מעשי הטוב ירבו על מעשי הרע, יהיה אותו אדם ראוי לגאולה. אך אם ההפך הוא הנכון, יהיה ראוי לעונש. אולם, אלוהים, ברחמיו, עשוי לסלוח. אם יש לו אמונה, אך גם חטאים, יכנס לגן עדן לאחר שיסבול את עונשו. הוא יזכה לרחמיו האינסופיים של אלוהים.
עם זאת, אנו מבינים מתוך כמה חדית’ים של הנביא מוחמד (ע”ה) כי שקילת המעשים וההתחשבנות אינם קלים. בתפילותיו הוא נהג לעתים קרובות…
“אלוהים, הקל עלי את החשבון.”
כך מסופר שציווה.
אנו מבינים מן החדית’ים הקדושים כי האדם זקוק יותר מכל לרחמיו ולסליחתו של אללה באותו יום, וכי ללא רוחב רחמיו האינסופי של אללה בעת החשבון, ימצא האדם עצמו במצב קשה.6
לסיכום, ביום ההוא יושקלו כל מעשי האדם, עד לפרטיהם הקטנים ביותר, ויוצאו מאזני הרווח וההפסד של כל אחד, וחשבונותיו יסגרו. אם יתברר כי מעשיו הטובים עולים על מעשיו הרעים, ורווחיו עולים על הפסדיו, יהיה אותו אדם מן המצליחים. ואם יתברר כי מעשיו הטובים פחותים ממעשיו הרעים, ורווחיו פחותים מהפסדיו, יסבול אותו אדם הפסד.
החובה המוטלת על המאמין,
המעשים הטובים שלו יגברו על הרעים, והרווחים שלו יגברו על ההפסדים, כך שיהיה מוכן היטב ליום הדין. ו
“אלוהים, הקל עלי את החשבון.”
הוא מתחנן לאלוהים באומרו.
מקורות:
1. סורת אל-אעראף, 8.
סورة النساء, פסוק 40.
3. הבזקים, 81.
4. צַפְוַת א-תַּפַאסִיר, 1/437.
5. אל-בידאיה פי אוסולי א-דין, 92.
6. מוסנד, 6/48.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
