אחינו היקר,
בקוראן ובחדית’ של הנביא מוחמד (ע”ה) מופיעות מספר התייחסויות לבשרים המותרים והאסורים לאכילה. מתוך עיון כולל בהתייחסויות אלו, נראה כי לא ניתנה רשימה מפורטת של בעלי החיים שמותר לאכול את בשרם, אלא הובאו רק עקרונות וקריטריונים מסוימים.
חכמי האסלאם ניסו לקבוע, על ידי הסקת מסקנות (אִגְ’תִהאד) לאור המטרות והעקרונות המצוינים בקוראן ובחדית’ של הנביא מוחמד (ע”ה), אילו בעלי חיים מותרים ואסורים לאכילה, בין אם בנפרד ובין אם בקבוצות.
לפיכך, מותר לאכול את בשרם של בעלי החיים הבאים: צבי, אייל, יעל, שור הבר, יענה, תרנגול, אווז, ברווז, ג’ירפה, יונה, שליו, כבשה, עז, גמל, בקר, תאו, עורב, טווס, סנונית, ארנבת, חסידה וכו’.
בשר הבופאלו, שהוא חיה מעלת גירה הדומה לחיות הבר, גם הוא ראוי למאכל.
הקנגורו, חיה לא אגרסיבית, מעלה גירה וצמחונית, נמנית עם החיות שניתן לאכול את בשרן, ומי שרוצה יכול לאכול אותו.
זברה,
זהו אחד ממיני חמור הבר. אכילת שניהם מותרת (חלאל).
לגבי בשר סוס:
לפי דעה המובאת מן המאליכיות, וכן מן השאפיעיות והחנבליות, אכילת בשר סוס מותרת.
(אין מניעה לאכול אותו)
בנושא זה, מובא מפי ג’אבר בן עבדאללה: “ביום ח’ייבר אסר שליח אללה את אכילת בשר חמור מבוית, והתיר את אכילת בשר סוס”.
(אל-בוח’ארי, “זבאיח”, 27; מוסלם, “סייד”, 36, 37, 38)
החדית’ שמשמעותו כזה וכזה התקבלה כראיה. אבו יוסף ומוחמד מבין החנפים אימצו גם הם את הדעה הזו.
לפי הדעה המועדפת במذهب החנפי, וכן לפי מסורת שנייה המגיעה מן המאליכים, אכילת בשר סוס היא מַכְּרוּה (דבר שיש להימנע ממנו).
(לא התקבל בברכה)
ישנם חכמים האומרים כי בשר סוס אסור, או לפחות נחשב למאכל שאינו מומלץ, ואף חרם. ללא ספק, העובדה שהסוס היה בשימוש נרחב באותה תקופה, הן בשירות צבאי והן בשירות אזרחי, השפיעה על קביעת הלכה זו.
לפיכך, ניתן לומר שאין כיום מניעה לאכול בשר סוס. אפשר לכלול את גזע הסוסים המכונה מידילי בקטגוריה זו.
למידע נוסף, לחץ כאן:
– האם אסור לשתות חלב סוסה, חמור ופרד בדתנו?
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
