– האם ניתן להזכיר את פסוקים 34-35 של סורת א-תַוְבַּה (התשובה) גם בהקשר של מוסלמים שאינם משלמים זַכַּאת (צדקה)?
– האם מוסלמי שלא משלם את זכאת (המס המוסלמי) יוכנס לאש הגיהנום?
אחינו היקר,
תרגום הפסוקים הרלוונטיים הוא כדלקמן:
“הוי אלה אשר האמינו! דעו כי רבים מן הרבנים היהודים ומן הכמרים הנוצרים אוכלים את רכוש העם שלא כדין, ומסיטים אותם מן דרך אללה. הבשר את אלה אשר צוברים זהב וכסף ואינם מוציאים אותו בדרך אללה, בעונש כואב! ביום ההוא יחממו אותם באש הגיהנום, ויהיו מצחיהם, צלעותיהם וגבם צרובים: הנה אלה אשר צברתם לעצמכם; טעמו עתה את אשר צברתם!”
(התשובה, 9/34-35)
הביטוי בפסוק הראשון ברור, ואין ספק שהוא מופנה אל כוהני הדת ואנשי הדת של אהל אל-כתאב. הזכרת הדבר בפני המאמינים נועדה להבטיח שלא יטעו בהם, על ידי כך שיראו את פנימיותם, כיצד הם קונים את העולם בדתם, וכיצד הם מנצלים את הדת למען רווחים חומריים.
אלה שצוברים זהב וכסף ואינם מוציאים אותו בדרך אללה.
היו פרשנויות שונות לגבי הפסוק השני, העוסק בכך שהם ילכו לגיהנום.
א)
הנמענים של זה הם אותם האנשים המוזכרים בפסוק הראשון.
(ראה: טברי, ראזי, סמרקנדי, פירוש הפסוק הרלוונטי)
ב)
בין אם הם מוסלמים ובין אם לא, אלה שצוברים זהב וכסף ו
(כצדקה או כמעשר)
כל בעלי הנכסים שאינם משלמים את המעשר כלולים בנאום זה.
(ראה: ראזי, סמרקנדי, שם)
ג)
בתקופות הראשונות של האסלאם, היה על המוסלמים העשירים להקדיש חלק מרכושם לצדקה. מאוחר יותר, עם קביעת הלכות הזכאת, בוטלו הלכות אלו.
(ראה: ראזי, סמרקנדי, שם)
ד)
המוזכר בפסוק
אוצר
(זהב-כסף שנצבר)
קיימות שלוש גישות לגבי האוצר, שבהן נקבעים עונשים פליליים בגין עבירות הקשורות אליו:
1)
בין אם מדובר באוצר חבוי ובין אם לא, כל רכוש שחייב בזכאת ולא שולם עליו, נתון לאיום של פסוק זה. בין הראשונים שדנו בנושא זה נמנים עבדאללה בן עומר, סודי, שאפעי וטברי.
2)
אוצר מסוג זה, שבעליו מאוים, הוא סכום העולה על ארבעת אלפים דירהם כסף. בין אם ניתן עליו זכאת ובין אם לא, מי שמחזיק באוצר/מטמון/סכום כזה העולה על כמות זו, הוא מי שמופנה אליו האיום בפסוק זה. לפי המסורת, האמיר עלי, שדגל בדעת זו, אמר:
“סחורות בשווי ארבעת אלפים דירהם או פחות נחשבות למזון.”
(כלומר, מותר לצבור עד כמות זו). אולם, סחורות שחורגות מכמות זו הן…
(מוצג בצורה שלילית בפסוק)
הוא כלול במושג “האוצר”.
3)
סחורות שאינן נחוצות נחשבות לאוצר, והן נתונות לאיום המוזכר בפסוק.
(ראה מאוורדי, המקום הרלוונטי)
למידע נוסף, לחץ כאן:
– מהו עונשו של מי שאינו משלם זכאת בעולם הבא?
– הַסְתָּרָה.
– קנז.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
