אחינו היקר,
פירוש המילה הוא.
שמותיו ותאריו של אלוהים, בדומה למעגלים חופפים, מראים זה את זה בהתאם להקשר. למשל, כאשר אומרים “שם אלוהים”, אנו נזכרים גם בתאריו ושמותיו האחרים, שכן אלו אינם נפרדים ממנו.
כאשר המילה “כזה” משמשת ביחס למישהו אחר, היא מציינת רק משמעויות של בעלות, חינוך וכדומה. אך כאשר היא משמשת ביחס לאל, היא כוללת גם את כל התארים והשמות שציינו קודם לכן.
כי מי שמעצב את היקום, הוא גם מי שמחייה אותו.
כי זה דורש יצירה מוקדמת. אי אפשר לומר זאת על משהו שאינו קיים.
מכאן ששמו בהכרח כולל את השמות והתארים הללו.
אין ספק שתכונתה הבולטת ביותר של אלוהים החכם היא החכמה, שכן חכמה פירושה להציב ולהשתמש בכל דבר במקומו הראוי. זה מבטא איזון, וזהו צדק בעצמו.
נראה כי בעת הזכרת שם האל, לא רק המשמעות המילונית הובאה בחשבון, אלא גם הדגש על תואר המתאים למעמדו.
לדוגמה, בפסוק 13 של סורת אל-ג’ין, המילה “רב” (אדון), שבה נאמר כי הג’ינים האמינו בהקשר להתגלות, מתאימה למעמד זה. שכן, הזכרת ההתגלות מעלה על הדעת את ההוראות האלוהיות/ההלכות השריעיות.
– בפסוק 26 של סורת סבא, משמעות הפועל הקיים בטקסט הפסוק הותאמה לתרגום לטורקית. המשמעות הזו לא ניתנה למילה “אחרת”.
תרגום הפסוק הרלוונטי הוא כדלקמן:
בין אם נאמר בפסוק בצורה המתאימה לטורקית, ובין אם נאמר בצורה המתאימה לביטוי הערבי, בשני המקרים, הביטוי הוא:
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
