אחינו היקר,
כפי שדווח מפי אשת הנביא, עאישה,
לפי מסורת אחרת המיוחסת לאמנו, הגברת עאישה,
מסופר כי הנביא מוחמד (עליו השלום) היה מקדיש את עשרת הלילות האחרונים של הרמדאן לתפילה, מעודד את בני ביתו לעשות כן, ומתמקד לחלוטין בעבודת האל.
ראשית, נציין כי, אף על פי שחדית’ זה מפרש את המושג “להחיות את הלילה” במובן של להעביר את כל הלילה בערנות,
אולם, הנביא מוחמד (ע”ה) היה מתפלל יותר בחודש הרמדאן מאשר בימים אחרים. במיוחד בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, הוא היה מקדיש את עצמו לתפילה יותר מאשר בימים אחרים של החודש המבורך הזה. הביטויים הללו, ברובם,
מעשה זה של אדוננו (עליו השלום), או ליתר דיוק, סונה מעשית זו, מראה כי הוא ניסה לנצל את כל הימים שבהם ייתכן שחל ליל קדר, כדי לקיים את ליל קדר, שכן הוא ידע כי ליל קדר חל באחד מן הימים הללו.
בהתחשב בגרסאות אחרות בנושא, ניתן לומר שהנושאים הבאים בולטים:
– לילת אל-קדר היא אחת מלילות הלילה האחרון של חודש רמדאן.
– מי שרוצה לקיים את לילת אל-קדר, עליו לקיים את הלילות בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן.
– הנביא מוחמד (עליו השלום) ציין, הן בעל פה והן במעשיו, כי לילת אל-קדר חלה באחד מלילות עשרת הימים האחרונים של הרמדאן.
– מומלץ לנהוג בזהירות, ואף להזהיר את בני הבית, כדי לא להחמיץ הזדמנויות מיוחדות כמו לילת אל-קדר.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
