– מדוע לאללה צריכות להיות תכונות ושמות אינסופיים?
– (בלי להכליל) למשל, כדי שנגר יוכל לבנות לוח עץ, די לו שיהיה לו את הידע הדרוש לבנייתו. היחס בין צייר לציור דומה לזה.
אחינו היקר,
השאלה הזו דומה ל:
“למה אתה גבר? למה את אישה?… למה יש לך עיניים, למה יש לך שכל?…”
כלומר, אלוהים הוא כפי שהוא. אלוהים היה בעל תכונות אינסופיות לפני בריאת היקום, וגם לאחר בריאתו הוא בעל תכונות אינסופיות.
קיומו של אלוהים וקיומן של תכונותיו אינו נובע מסיבה או גורם כלשהו. שהרי אלוהים היה קיים בטרם כל סיבה או גורם.
אלוהים הוא נצחי, אינסופי, וקבוע לעד.
כל תאריו הם נצחיים. אין שום קשר סיבתי לנצחיות (למהות הנצחית והנצחית).
הוכחת אינסופיות התארים אינה מסתמכת רק על מצב היקום הזה. אינסופיות התארים מוכחת גם מבחינה שכלית והגיונית.
לדוגמה, כוחו של אלוהים הוא או אינסופי או סופי, מבחינה הגיונית ורציונלית אין אפשרות ביניים. הנחה זו היא הנחה הגיונית ורציונלית. שכן כוח סופי אינו יכול להיות אינסופי, וכוח אינסופי אינו יכול להיות סופי. אם כוח מסוים אינו מסוגל לעשות דבר מה במקום מסוים, הרי שברור שאינו כוח אינסופי.
בלוגיקה
“שני הפכים אינם יכולים להתקיים יחד.”
הפסיקה היא פסיקה סופית. לכן,
אלוהים הוא או אינסופי או סופי.
אילו היה סופי, לא היה יכול להמציא את האינסופי, שכן בהיותו סופי, אין ביכולתו לברוא, אלא הוא עצמו זקוק לבריאה.
אם – חלילה – אלוהים סופי, הרי שאיננו יכולים לקרוא לו אלוהים. שכן אלוהים הוא שליט הכרחי המייצג את האינסוף. בסופו של דבר, השכל וההיגיון מחייבים קיומו של ישות אינסופית ונצחית. שכן, אפשרי אינו יכול להיות סיבה לאפשרי. כלומר, דבר שאינו קיים אינו יכול לגרום לקיומו של דבר אחר. לכן, קיומו של אלוהים נצחי ואינסופי, הקיים וקבוע מראשית הזמנים, הוא הכרחי מבחינה שכלית.
ידוע הוא כי ישות הכרחית מבחינה שכלית והגיונית, מתקיימת בזכות תכונותיה, כלומר, אלוהים הוא אלוהים בזכות תכונותיו האלוהיות והנצחיות. התכונות האלוהיות אינן יכולות להיות נתונות לשינויים מקריים.
אם כן, אללה הוא בעל כוח בלתי מוגבל, ואין דבר שהוא אינו יכול לברוא.
זהו חוק וטענה הכרחיים שהשכל וההיגיון חייבים לקבל, בין אם היקום הזה קיים ובין אם לא.
אפשר גם לבחון את הנושא הזה מנקודת המבט הבאה:
קיים קשר בין אינסופיות תאריו של אלוהים לבין אופן בריאת היקום.
אך הקשר הזה אינו בין השפעת היקום על עיצוב התארים, אלא בין עיצוב היקום על ידי אינסופיות התארים. לדוגמה, סדר היקום המופלא הזה אפשרי רק באמצעות ידע, כוח וחוכמה אינסופיים.
אז,
מי שמתבונן בהיגיון ביופי המופלא של היקום, ביחסים ההדדיים בין היצורים השונים, ובהתאמה ביניהם, יבין בקלות כי אלו מעשה ידי בורא בעל ידע, כוח, חכמה, רצון וראייה אינסופיים.
לדוגמה,
בריאת חוש הראייה למי שאינו רואה, חוש השמיעה למי שאינו שומע, הידע למי שאינו יודע, והיכולת לבצע מעשים מופלאים על-אנושיים למי שחסר אונים.
זה בלתי אפשרי.
אך עלינו לשים לב שוב לנקודה זו: כפי שנאמר בשאלה, צייר מצייר משום שיש לו את היכולת לצייר, ולא משום שהוא חושב שהוא יצייר ולכן הוא רכש לעצמו את הכלים הטבעיים הדרושים לציור, כלומר את שכלו, את כישרונו האמנותי, את עיניו, את ידיו, את כוחו ואת רצונו. הרי ללא כלים אלו, אפילו לדמיין את הציור יהיה בלתי אפשרי.
ללא ספק, הדוגמה שנתנו כאן יכולה לשמש רק ככלי להרהור, ואינה מתקרבת כלל לביצוע השוואה דומה לגבי אלוהים.
כפי שאי אפשר להכיל את הים בכוס, כך גם מוחו המוגבל של האדם אינו מסוגל לתפוס את האינסוף.
אף על פי כן, האדם יכול לדעת את קיומו של האינסוף, גם אם אינו מבין אותו. לדעת זה דבר אחד, להאמין זה דבר אחר, ולהבין זה דבר שונה לגמרי.
האדם אינו יכול להבין את האינסוף, אך הוא יכול להאמין באינסוף…
זוהי חסד אלוהי גדול לאדם. אחרת, כיצד היה יכול להאמין באלוהיו, שכל תכונותיו אינסופיות?
בעמק הזה ניתנה לאדם היכולת להשוות, להסיק מסקנות ולהשתמש בהיגיון. בזכות יכולת זו, הוא יודע היטב שלכל דבר בעולם הזה יש התחלה וסוף, בדיוק כפי שיש לו עצמו התחלה וסוף.
כל דבר שיש לו התחלה, מלמד אותנו שתי אמיתות בו זמנית:
ישנו מישהו שברא אותי מאין, וקיומו נצחי. כך גם כל סוף מעיד על קיומו של מישהו נצחי.
הבה נשאל את עצמנו את השאלה הבאה:
האם הדבר היחיד שאתה לא מבין הוא האינסוף?
האם אתה מבין את כוח המשיכה? האם אתה תופס כיצד השמש מושכת את כוכבי הלכת ומסובבת אותם? האם אתה מבין את מהות הנפש, השכל, הדמיון והזיכרון? האם הצלחת להסביר את המפעל הרוחני שבתוך עץ התפוח? כיצד ביצה הופכת לציפור מעופפת?
איך הטיפה בוכה, רואה ושומעת אחרי תשעה חודשים?
בעולם הזה, מה שאדם אינו רואה עולה בהרבה על מה שהוא רואה, מה שאינו מבין עולה בהרבה על מה שהוא מבין, ומה שאינו יודע עולה בהרבה על מה שהוא יודע.
הניסיון של האדם להבין את הנצח, כאילו הוא מבין את הדברים החולפים, לפחות מעייף אותו. אני אומר לפחות, כי ישנה גם האפשרות שחיפושים חסרי תכלית כאלה יטשטשו את דעתו ויסיטו אותו מן הדרך…
המאמץ של האדם להבין את האינסוף מתרחש בשני תחומים נפרדים.
מישהו
, נצחיות התארים האלוהיים,
האחר
…וגם חיי העולם הבא הנצחיים… ישנו הבדל חשוב בין השניים, שאין להתעלם ממנו.
כאשר מדברים על הנצח בעולם הבא, מיד עולים בדעתנו מושגי הזמן והמשך. חיים שאינם נגמרים, שאינם מתכלים, שאינם בני תמותה, שאינם מתקלקלים… כאן מדובר על כך שהחיים שניתנו לא יילקחו חזרה, אלא יישארו לנצח. אין סיבה שהשכל לא יקבל זאת.
באשר לאינסופיות תאריו של אלוהים:
שלו/שלה
הכל יכול / בעל יכולת אין קץ
עצור, כלומר,
“כמה עולמות שייצור, לא יהיה בכוחו שום חסרון.”
זאת אומרת, אינסופיות ידיעתו משמעותה שהוא נקי מבורות. יש להבין את שאר התארים באותו אופן, באותה הגיון.
“מה שהיה מאז ומעולם, הוא כמובן נצחי.”
האמת חלה גם על מהותו של אלוהים וגם על תאריו… כלומר, כל תאריו הם אינסופיים ונצחיים. שכן, אף אחד מהם לא נוצר מאוחר יותר; כולם קדומים.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
