– לביתנו נכנסות שלוש משכורות. אני נותן צדקה מן הכסף שנותר לאחר ההוצאות. את הכסף הנותר אני חוסך. אם סכום הכסף שנחסך עולה על שיעור הניסאב – ואני נותן צדקה מדי חודש – האם עלי לתת צדקה גם מן הכסף הזה בסוף השנה?
אחינו היקר,
קיימות מספר דעות בנושא זכאת (צדקה) על הכנסותיהם של עובדים שכירים ומשרתים המקבלים שכר ומשכורות במרווחי זמן קבועים כגון חודשי, שבועי או רבעוני, וכן על הכנסותיהם של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים, מהנדסים, עורכי דין, חייטים, ספרים וכדומה:
בדרך כלל, חכמי ההלכה,
הם אמרו שגם על אלה, לאחר שעברה עליהם שנה, יש לשלם זכאת (מעשר) בשיעור של אחד מארבעים מהכמות שהגיעה לשיעור המינימלי.
השקפה זו היא מהותית.
אולם, ישנם מלומדים בני זמננו הסבורים כי הכנסות אלו,
כגון אבן עבאס, אבן מסעוד, מועאויה, עומר בן עבד אל-עזיז, שהיו מגדולי המומחים הקדומים.
אינם דורשים יישון
“ירושה, תרומה, פרס”
השווה אותם להכנסות (אל-מאל אל-מוסתפאדה) וקבע שאין עליהם חובה לשלם מס לפני שעברה עליהם שנה.
-בהתאם למאפיינים של כל אחד מהם-
הם טענו שיש לשלם את הזכאת. לדוגמה, אם משכורתו של עובד עולה על צרכיו הרגילים, והסכום השנתי של העלייה הזו מגיע לשיעור הזכאת, יש לשלם את הזכאת על המשכורת מדי חודש, מבלי להמתין לסוף השנה.
(אבן חזם, אל-מחלא, כרך ו’, עמ’ 83 ואילך; אבו עובייד, אל-אמואל, עמ’ 413, 436; קרדאוי, שם, עמ’ 489-420)
לפי הדעה השנייה, גם משכורת וכדומה ששולם עליהם זכאת
אין צורך לשלם זכאת שוב בסוף השנה.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
