– לפי סורת א-ניסא, פסוק 25, נאמר שיש לחתן שפחות.
– בפסוק 30 של סורת אל-מעאריג נאמר כי אין לגנות את מי שמתקרב לנשותיו ולמי שנמצאים תחת חסותו.
– האם עלינו להבין שרק לאחר הנישואין יפסיק להיות מגונה להתקרב לשפחות? האם תוכלו להסביר בבקשה?
– האם העבדות והשפחה בוטלו כיום על פי האסלאם? כיצד נסביר זאת?
– האם גם כיום, במקרה של מלחמה, ניתן לקחת שפחות ופילגשים ולהשתמש בהן לשירות, בתנאי שמתנהגים אליהן יפה, כדי שהאויב לא יתחזק?
– האם יש בקוראן פסוק כלשהו הקובע כי כל אדם חופשי, כי הוא נולד חופשי, בהתייחס לעבדות ולשפחות?
אחינו היקר,
– תרגום פסוק 25 מסורת נשים הוא כדלקמן:
“מי שאינו יכול לשאת נשים מוסלמיות חופשיות, יקח לו שפחה מוסלמית מבין אלה שבידיכם. אלוהים יודע את אמונתכם טוב יותר. כולכם שווים.”
(כולכם מצאצאי אדם).
לכן, בתנאי שיחיו בצניעות, לא ינאפו ולא יחזיקו חברים סודיים, מותר להם, ברשות אדוניהם, להתחתן איתן ולתת להן את הנדוניהן כנהוג.
(עם שפחות)
התחתנו. ואם יבצעו ניאוף לאחר הנישואין, יוטל עליהם חצי מהעונש שמוטל על נשים חופשיות. הוראות אלו מיועדות למי שחושש לחטוא מביניכם. ואם תתאזרו בסבלנות, יהיה זה טוב יותר עבורכם. אלוהים סלחן ורחום מאוד.”
תרגום פסוק 30 מסורת אל-מעאריג:
“הם שומרים על צניעותם, מלבד עם נשותיהם ופילגשיהם. כי אלה מותרים להם.”
(בשל יחסיהם)
לא יגנו אותם.”
– סורת א-ניסא, פסוק 25, אינה מזכירה את נישואי השפחות.
“התחתנו איתן (עם השפחות) ברשות בעליהן, ותנו להן את נדוניתן כנהוג.”
מהביטוי הבא:
שני דברים ברורים:
ראשית:
באישור הבעלים.
כפי שידוע, שפחות יכלו להיות שלל מלחמה, וגם סחורה הניתנת למכירה. מאחר והן היו סחורה הניתנת למכירה, אין דבר טבעי יותר מאשר לקבל את רשות בעליהן ולרכוש אותן בהסכמה.
הנה הפסוק:
“התחשבות בהסכמת הבעלים”
באמצעות הביטוי
(לא לחוזה נישואין של שפחות,)
הדבר הזה, שהוא עניין חשוב ביותר, צוין. אילו לא היה תנאי של הסכמת הבעלים, היה נוצר כאוס בחברה. אז, החזקים בחברה היו יכולים, כרצונם, לפתות שפחות מסוימות ולהתחתן איתן, בניגוד לרצון בעליהן.
-בפסוק
“לא להתחתן”
הנוסח המקורי בערבית של המשפט שאנו מבטאים במילה:
“החזקתם בנכס”
שפירושו, כפי שמופיע בספרי ההלכה
“מִלְכְּ אֶל-יָמִין”
המונח “פילגש” משמש. זה גם מתייחס לפילגשים.
“נישואין”
לא עם,
“הסכם שפחה”
מראה כי הדבר מותר (חלאל).
– אכן, לדעת חכמי הדת המוסלמים,
מותר להיות עם אישה רק בשתי דרכים: על ידי הסכם נישואין.
(לנשים חופשיות)
וּמִלְכַּת הַיָּמִין
(החזקת הבעלות על הפילגש)
זה נעשה באמצעות הסכם.
(ראה: רד אל-מוחתאר, 3/163)
– לא רק שפחות, אלא גם עבדים היו צריכים את רשות אדוניהם כדי להתחתן.
(פירוש אלקורטובי לפסוק הרלוונטי)
שנית:
לתת את הנדוניה שלהן.
בפסוק
“לפי המנהג”
הביטוי הוסבר על ידי המלומדים כך: הנדוניה של השפחות המיועדות לנישואין.
-לפי המנהג שהיה נהוג באותם ימים-
היה נמוך בהרבה מן הנדוניה של נשים חופשיות רגילות. עם זאת, הפסוק
“ומי מכם שרוצה להינשא לנשים מוסלמיות חופשיות”
(להתחתן)
אם אין לו את הכוח…”
כפי שניתן להבין מהביטוי “במובן של”, הנדוניה של הפילגשים, כמו גם מחייתן היומיומית, צנועה יותר ופחות יקרה מזו של הנשים החופשיות.
לכן, ייתכן שרבות מהנשים החופשיות שמתקשות להתפרנס, לא יתקשו להתפרנס כפילגשים.
(ראה ראזי, פירוש הפסוק הרלוונטי)
–
עבדות ופילגשות
זה היה מעמד שהאסלאם לא יצר, אלא מצא אותו קיים, ולא היה ביכולתו לבטלו בבת אחת, אלא ביקש לתקנו תחילה, ולשאוף לביטולו המוחלט עם הזמן; הגעתן של אומות העולם לאותה נקודה הביאה בסופו של דבר להיעלמותו הבלתי הפיכה מן ההיסטוריה.
– האסלאם, לעבדות
“בפנייה, בתפיסת האנושיות והכבוד, בהטלת חובות, בלבוש, באכילה ובשתייה”
הכרה במעמד חדש לגמרי, המאופיין בחמלה וכבוד אנושי, והכללת הסדרים וארגונים חדשים לגמרי.
התנאי לשחרור עבדים ושפחות במסגרת כפרות דתיות שונות.
פקודות והמלצות כגון אלה מצביעות על כך שהאסלאם שואף לבטל לחלוטין את המעמד הזה עם הזמן.
אף על פי שמטרת האסלאם ברורה, אי אפשר להעלות על הדעת שהאסלאם יאפשר או יתמוך בשיטה זו, שכל העולם כיום נטש אותה. זה מנוגד לעקרונותיו הבסיסיים ולרוח האמת שלו.
– על פי הקוראן, כל בני האדם חופשיים, נולדים חופשיים ומתים חופשיים.
במיוחד אנשים בעלי תכונה טבעית ומולדת כזו
“חופשי”
אין צורך להדגיש שהוא אינו עבד. כי
“העיקר בחפץ הוא ההיתר”
כפי שהוא,
הדבר העיקרי אצל האדם הוא “החופש”.
– עבדות,
על ידי אנשים
-בניגוד לטבע-
זהו מעמד שנוצר באופן שרירותי.
בקוראן מוזכר כבוד האדם, ושיש לו רצון חופשי.
בכל הפסוקים המזכירים זאת, מצוין מעמדם/חירותם המקוריים של בני האדם. אולם, מעמד זה לא נתפס כסטטוס, שכן הדבר העיקרי הוא המקובל. העבדות, בהיותה מצב חריג, מוזכרת במיוחד.
– למעשה, בקוראן
“להיות עבד רק לאללה”
האמת הזו, שחזו אותה מראש הנביאים ותמיד המליצו עליה לאומותיהם, גם היא עדות עקיפה.
“האנשים הם עבדים רק לאללה”
הם גם מצביעים על כך שאין עליהם להיות עבדים לאנשים אחרים…
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
