אחינו היקר,
עלינו להכיר בעובדה שכל רגע שחולף ללא תכלית גורר איתו הזדמנויות רבות. זאת משום שזמנו של האדם קצר ומועט ביחס לחיי העולם. לפיכך, יש להקדיש את הזמן, שכל שנייה בו יקרה יותר מזהב, לעיסוקים שיאירו את חיי הנצח. לכן, על המאמין להקדיש את זמנו הנותר, כמו את עבודתו ופולחנו, למעשים טובים, ולחיות במסגרת המותר.
כדי שלא יצא שכרם בהפסדם.
בימינו, ישנם כל כך הרבה עיסוקים מיותרים שגוזלים את זמנו של האדם, שרבים מהם לא רק שאינם תורמים להתפתחות חומרית ורוחנית, אלא אף מרחיקים את האדם מחוכמת הבריאה. לכן, ככל שהאדם יתרחק מדברים חסרי תכלית ומטרה אלו, כך ירוויח יותר.
“ישנם שני דברים שרוב האנשים אינם מעריכים את ערכם: בריאות וזמן פנוי.”
(בוכארי, ריקאק 1; תרמיזי, זוהד 1; אבן מאג’ה, זוהד 15)
כפי שלעובד המקדיש זמן ומאמץ מגיע לנוח ולהירגע, כך גם מותר ואף נורמלי להשתתף במשחקים ובידור מסוימים, בתנאי שלא חוצים את הגבולות שאסר האיסלאם. אולם, אם משחקים ובידור אלו מתקרבים או נוגעים בדברים שהדת שלנו אסרה, אזי הם מאבדים את לגיטימיותם.
שנעשה תחת שמות שונים
“פעילויות תרבותיות”
של ו-
“תחרויות ספורט”
עלינו לדרוש את אותם התנאים. אם אלו נעשים במסגרת המותר והחוקי, אי אפשר לדבר על איסור. למשל, אם חלק מהפעילויות הללו מבוצעות בערבוב של גברים ונשים, ברור שזה יביא עמו כמה בעיות דתיות.
מבחינה דתית, אדם רשאי להימצא לבד, לשהות יחד, להחזיק ידיים ולדבר רק עם מי שאינו יכול להינשא לו לעולם – כמו אמו, אחותו, דודתו מצד האב, דודתו מצד האם. מלבד זאת, כל עוד אין מדובר במצב חירום, אסור לגבר להימצא עם אישה שאינה קרובת משפחתו, ולאישה להימצא עם גבר שאינו קרוב משפחתה, ללחוץ את ידם או להחזיק את ידם.
ניתן לומר את אותו הדבר גם לגבי פעילויות ספורטיביות.
לא ניתן לדבר על איסור דתי כל עוד לא מדובר בהחמצת תפילה, השתתפות בהימורים או חשיפת חלקי גוף שאסור להראות לאחרים.
דתנו, הן מבחינת תועלתה והן מבחינת היותה בלתי מזיקה, גם אם אין בה תועלת נראית לעין,
קשת וחיצים, הטלת כידון, היאבקות, שחייה, ריצה ומרוצי סוסים.
כמו משחקים כאלה, שנתפסו כלגיטימיים. ואף חלקם נחשבים למצוות.
התאסלמותו של רוקאנה אירעה בעקבות התאבקותו עם הנביא (ע”ה), שבה הפסיד לו הנביא שלוש פעמים.1
כמו כן, מסופר שהנביא (עליו השלום) התחרה עם אשתו, עאישה, וניצח אותה מספר פעמים.2
כמו כן, הנביא (עליו השלום) צפה יחד עם אשתו, עאישה, במשחקי חנית שהציגו החבשים, ובכך הראה בחייו כי סוג זה של בידור מותר.
הוא שיבח את הסוס, עוזרו של הלוחמים בשדות הקרב, ותמך בספורט זה על ידי הענקת פרסים שונים למי שזכה במקום הראשון במרוצי הסוסים שנערכו לפני המלחמה. המטרה העיקרית כאן היא להתכונן לג’יהאד. זהו אימון והכנה לפני המלחמה.
אולם, ישנם משחקים ופעילויות בידור שהאיסלאם מתיר, אך כיום, עקב שיטות מסוימות, הם חורגים מגבולות ההיתר. לדוגמה, בהיאבקות, בתחרויות ובשחייה, נחשפים חלקי גוף שאסור להראות לאחרים.
ישנם משחקים שמשמשים גם ככלי הימורים. מרוצי סוסים, הגרלות, טוטו-לוטו ומשחקי הימורים הדדיים הם דוגמאות לכך.
הגרלות, הימורים וטוטו ספורט
משחקים כגון אלה כבר נחשבים להימורים.
הרי הוא נושא את כל מאפייני ההימורים. ידוע כי הימורים בצורת הגרלות היו קיימים גם בתקופת הג’אהיליה, טרום האסלאם. הם היו מסמנים חצים, ובהתאם לסימן שהופיע על החץ, היו מקבלים כסף. מאחר שהאסלאם אסר כל סוג של הימורים, הרי שהגרלות כלולות בהם. אכן, בפסוק קדוש נאמר:
“הוי המאמינים, היין, ההימורים, האבנים המקודשות (האלילים), הניחוש והחצים של המזל, כל אלה הם מעשי טומאה של השטן. התרחקו מהם, למען תזכו לגאולה.”
3
האסלאם אינו מתיר כל משחק מזל שבו מונחים כסף או רכוש. אם יש לסייע לעניים, לחלשים ולנזקקים, אין צורך לעשות זאת באמצעות מוסדות כאלה. הסדר המשפטי, החברתי והמוסרי של האסלאם אינו זקוק להימורים כדי להגן על חסרי הבית ולקיים מוסדות צדקה.
התערבות הדדית והתנצחות
גם תכסיסים ומשחקים דומים נחשבים להימורים.
לדוגמה, לפני ששני אנשים מתחרים, אחד מהם
“אם תנצח אותי, אתן לך סכום כזה, ואם אני אנצח אותך, תתן לי סכום כזה.”
אם יאמרו, הרי זה נכנס להימור. אולם אם יהיה חד-צדדי, יהיה מותר. כלומר, אחד הצדדים,
“אם תעקוף אותי, אתן לך סכום כזה וכזה, אבל אם אני אעקוף אותך, אתה לא תיתן לי כלום.”
ואם יסכימו, הרי שתביעה כזו היא לגיטימית, ומי שקיבל את הכסף רשאי להשתמש בו.
גם במשחקי כדור, כל עוד אין בהם גרימת עיכוב או הזנחה של התפילה, או חשיפת מקומות בגוף שאין להראותם לאחרים, וכל עוד אין בהם גרימת פציעה או נזק לגוף, אין בהם איסור. אך אם אחד מן הדברים הללו מתרחש, הופך הדבר ללא לגיטימי.
הערות שוליים:
1.
תִּרְמִזִי, לִבָּס: 42.
2.
אבן מאג’ה, נישואין: 50.
3.
סورة אל-מא’ידה, 5/90.
(ראה: מהמט פאקסו, חיי הפולחן שלנו – 1)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם