האם יש איזושהי בעיה בהסתכלות על כוכב נופל? מה המשמעות של כוכב עולה וכוכב נופל, והאם יש קשר בין זה ללידות או מיתות של אנשים? מהם הסודות הנסתרים מאחורי התופעות הללו?

אחינו היקר,

אין מניעה דתית להסתכל על כוכב נופל.

–

במהותם, לידתם או שקיעתם של כוכבים הם אירועים המתרחשים במסגרת החוקים שקבע אלוהים ביקום.

הדבר מוזכר גם בחדית’ המציין את המשמעות.

בحديث ארוך אחר, אמר אדוננו (עליו השלום):

היבט אחד של העניין הוא הדגשת העובדה שהכוכבים, הירח והשמש אינם יודעים את מותם או לידתם של בני האדם ואינם מותאמים לכך. אך יש גם היבט אחר, לפיו הם מסמנים אירועים מסוימים, מצביעים עליהם. למשל, ישנם דיווחים על כך שסימן להופעתו של המהדי יהיה ליקוי ירח בתחילת חודש הרמדאן וליקוי חמה בסופו. מדיווחים אלו יש להבין: ליקוי הירח והחמה באותו חודש רמדאן אינו סיבה להופעתו של המהדי. אלא, הופעתו של המהדי באותו רמדאן, שבו יתרחשו ליקויי הירח והחמה ברצף, נקבעה מראש על ידי האל, כדי שיהיה זה סימן לאירוע הגדול ההוא, כדי שיהיו כאלה שילמדו ממנו.

גם בתחילת מלחמת העולם הראשונה התרחש ליקוי חמה, וגם הופיע כוכב שביט, והאירועים הנדירים הללו פורשו כמבשרים את אסון המלחמה.

ההתייחסות לאירועים כאלה במסגרת דטרמיניזם של סיבה ותוצאה היא שגויה. האמת היא, שזהו צירוף מקרים; התרחשותם של שני אירועים – בהתאם לגזירת האל – בו זמנית. לדוגמה, לא השביט גרם למלחמת העולם הראשונה, ולא מלחמת העולם הראשונה גרמה להופעת השביט. שני האירועים התרחשו בו זמנית בהתאם ללוח הגורל שקבעה חכמתו הנצחית של האל, והם הופיעו בפני בני האדם כסימן אחד לשני.

אחת הדוגמאות הברורות ביותר לכך ניתן למצוא ב”מילה החמש עשרה” מתוך “מכלול ריסאלה-י נור”. בפרק זה, האדון בדיעוזאמאן…

הוא מפרש את הפסוק. לפי לשון הפסוק, התופעה השמימית המכונה בפי העם “כוכב נופל”, היא למעשה השלכת שביטים וגחלי אש על ידי מלאכים לעבר רוחות רעות המנסות לעלות לשמים ולשמוע חדשות. הרוחות הרעות, שאינן מגיעות אל שוכני השמים העליונים ושיחותיהם, אלא רק אל השמים הקרובים, מנסות לגנוב משהו משם, לגנוב חדשות על העתיד; בתגובה, הן מותקפות על ידי שוכני השמים בכדורי אש, בטילים לוהטים. התגלמות קרב זה היא התופעה שאנו מכנים “כוכב נופל”.

לפי הסבר זה, מאחר שמן השמים יורדים אל הארץ גשם, אור, חום, ברכה, מלאכים ורוחות, וכן עולים מן הארץ אל השמים אדים, שכל, דמיון, רוחות המתים, נביאים וקדושים; הרי שבוודאי ינסו גם רוחות רעות מסוימות לעלות לשמים, וגם יעלו. כי יש להן עדינות וקלות גופנית. אך ללא ספק הן יגורשו ויושלכו, כי טבען רע ומושחת. וללא ספק יהיה לגירוש והשלכה אלו ביטוי בעולמנו. כי לאדם יש תפקיד של צפייה, הכרזה ופיקוח בעולם. מאחר שלאדם תפקיד כזה, הרי שהקב”ה, אשר מודיע לאדם על בוא האביב באמצעות הגשם, יכריז על אירוע שמימי חשוב זה באמצעות אמצעים מסוימים, ויעשה את האדם לצופה במאבק השמימי הזה, וכך אכן עשה.

כאשר הקוראן מספר לנו על אירוע קוסמי שכזה, הוא למעשה מודיע לנו על כמה עובדות רוחניות נסתרות מן העין, והעובדות הללו נושאות את המשמעות הבאה:

המאבק המתמשך בין הטוב לרע, המתרחש על פני האדמה בין בני האדם, מתרחש גם בשמים, בין רוחות רעות למלאכים.

כפי שעל פני האדמה קיימים בני אדם, יצורים עשויים מאדמה, המייצגים את הטוב ונושאים באחריות של עבודת האל, כך גם בשמים קיימים מלאכים, יצורים עשויים מאור, הממלאים את אותה משימה.

האורות הנופלים מן השמים אינם מטאורים חסרי משמעות, אלא אבנים שמימיות שנועדו להכות את הרוחות הרעות המנסות לרגל אחר חדשות השמים. וכאשר אדם עֵד לאירוע זה, עליו לאחל משאלה, אלא לחשוב על אופן התגלותה של אלוהות ה’ בבריאה, בארץ ובשמים, וכיצד הוא מְרַסֵן את הרוחות הרעות הללו באמצעות המטאורים, וכיצד הוא מודיע לנו על כך מתוך חכמתו ותכנונו, וכיצד עלינו להגיב על חינוכו ועל תכנונו באמצעות התגלות כללית זו.

אולם, ניתן להסיק מסקנות לגבי העתיד על סמך נתונים מדעיים ואירועים, ובאורם של נתונים אלה ניתן לנקוט באמצעי זהירות.

במסגרת זו, לאסטרונומיה, המכונה גם “עִלְם אל-נוּג’וּם”, יש מקום חשוב בקרב מדעי האסלאם. אולם, מנקודת מבט דתית אסלאמית, יש להתמקד במה שצריך להיות, ולא במה שקיים; כלומר, לא מדובר בנבואה או בהכרעה לגבי עתיד האנשים והעולם (הגורל). הדת האסלאמית דוחה את הניסיון לנבא את העתיד באמצעות מדיומים, נביאים או קריאה בקפה.

השם יתברך אומר:

בפסוקים רבים אחרים, בדומה לפסוקים אלה, ישנן התייחסויות לסדר המופלא הקיים ביקום.

גם בקוראן ישנם פסוקים העוסקים במזלות. שם הסורה ה-85 בקוראן הוא “סורת המזלות”. הפסוקים העוסקים במזלות הם:

כפי שניתן לראות, המזלות הם גופים שמימיים שהאל הציב בשמים כדי לשרת את האנושות. המזלות הם יצורים. אי אפשר להחשיב את המזלות כבוראים, ואי אפשר לומר שדבר מסוים קרה או יקרה בגלל מזל זה או אחר. החשיבה על המזלות כבוראים או כמי שקובעים את ענייני האנשים מובילה את האדם לשירוך (עבודת אלילים).

הביטוי “מזל” המוזכר בקוראן והביטויים של מזלות המשמשים את חוזי העתידות, דומים רק בצליל, אך אין ביניהם כל קשר סמנטי.

בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם