אחינו היקר,
(סורת א-נור, 24/36-38).
הפרשנים אומרים שהכוונה בביטוי המופיע בפסוק היא (ראה: אל-מאוורדי, א-שוקאני; אבן עאשור, פירוש הפסוק הרלוונטי). לפי אבו חיאן, המילה בפסוק מתייחסת לכל הבתים שבהם מתקיימות תפילות ושיחות לימודיות (ראה: אבו חיאן, אל-אלוסי, פירוש הפסוק הרלוונטי). לפי עכרימה, אלו הם כל המסגדים והבתים שבהם דולקת אש האמונה. כל מקום שבו מתקיימות תפילות ושיחות לימודיות בלילה לאור הנרות כלול בכך (ראה: אבן עטיה, פירוש הפסוק הרלוונטי). מצד אחד אור החשמל המאיר את הבתים, ומצד שני אור האמונה המאיר את הלבבות…
מצד שני, ראוי לציין את השימוש במילה “מקום” בפסוק. מכאן, בהתאם למטרה שצוינה בפסוק (סורת יונה, 10/87), עולה כי ראוי שבתיהם של המאמינים יהיו דומים למסגדים, שבהם נזכר אללה ומשבחים אותו בבוקר ובערב. זה מראה כי הדבר הראוי למשפחה מוסלמית אידיאלית הוא להקדיש את זמני הבוקר והערב לזכירת אללה, לשבחו, לקריאת ספרו ולחתירה להשגת ידע שיביא לרצונו, והאחריות העיקרית לכך מוטלת על ראש המשפחה.
ראוי לציין שוב כי הפסוק אינו מציע מודל שאינו קשור לחיים, ואינו מבטל את המסחר והקנייה. כפי שאמר אבן עבאס (אל-מסתדרק, 2:432, מס’ 3506). הדברים הללו מיוחסים שוב לאבן עבאס בהקשר לפסוקים אלו (ראה ראזי, תפסיר, הפסוקים הרלוונטיים).
הרי הוא מציין כל מקום, פתוח או סגור, ללא הגבלה, כלומר את כל פני האדמה. ואכן, ההלכה המצוטטת היא ההוכחה הטובה ביותר לכך. (בוכארי, תיימם, 1; צלאת, 56; מוסלם, מסאג’ד, 3, 4, 5)
והחדית’ים (ראה מוסלם, צלאת אל-מוסאפירין, 212-213; תרמיזי, פדאיל, 2) מצביעים על חשיבות הפיכת המקום למקום קדוש, שבו יתרומם כבודו של אללה.
במיוחד בדורנו זה, שבו התרבו הפיתויים והשחיתות, שבו שולט היצר הרע, ובו משתוללות התאוות וההנאות, אין ספק כי בתים שבהם מוזכרים תאריו המושלמים של אללה, אמונת העולם הבא, נבואתו של מוחמד (ע”ה), אופיו השמיימי של הקוראן, והמוסר הנעלה שדוגל בו האיסלאם, יהיו כקרני אור, כמנורות מאירות.
למידע נוסף, לחץ כאן:
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
