כשהתעוררתי, ראיתי על הנייר שהנחתי מלפנים סימני רטיבות. הכמות גדולה, אז אולי זה זרע, אבל אני לא בטוח. אולי זה שתן, אני חושב. אבל מעולם לא יצא לי כל כך הרבה שתן בזמן שינה. אני גם לא זוכר שחלמתי חלום רטוב. הזמן שנותר עד לתפילת הבוקר קצר מאוד. כלומר, אם אעשה טהרה, לא אספיק. מה עלי לעשות במצב הזה?
אחינו היקר,
אם הוא זוכר שקיים יחסי מין בחלום, עליו להתפלל תפילת ג’נאבה (תפילה מיוחדת לאחר קיום יחסי מין). אין חשיבות לשאלה אם הוא ספק אם הזרע יצא או לא. אולם, אם אינו זוכר שחלם חלום רטוב, אין צורך להתייחס למהות ההפרשה ואין צורך בתפילת ג’נאבה, משום שלא ידוע אם ההפרשה הגיעה מתוך תשוקה. זוהי דעת אבו יוסף. לפי אבו חניפה ומוחמד, אם הוא מבין שההפרשה היא מזי (נוזל שאינו זרע), אין צורך בתפילת ג’נאבה. אולם, אם הוא יודע או חושד שהיא זרע, עליו להתפלל תפילת ג’נאבה. הדבר הנכון ביותר הוא לנהוג לפי זה, ולכן הפסק ההלכה הוא בהתאם.
מי שקם ממיטתו וזוכר שחלם חלום רטוב, ואם יראה רטיבות באיבר מינו, עליו להתפלל תפילת ג’נאבה (תפילה מיוחדת לטהרה). מי שישן בעמידה או בישיבה, ואם יראה רטיבות באיבר מינו כשיקום, יש לבדוק: אם הוא משוכנע שהרטיבות היא זרע, או אם איבר מינו היה רפוי לפני השינה, עליו להתפלל תפילת ג’נאבה. אולם, אם אינו משוכנע בכך, ואיבר מינו היה ער לפני כן, אינו חייב להתפלל תפילת ג’נאבה. הרטיבות תיחשב כנוזל מזי (נוזל שאינו זרע), שכן ערות האיבר גורמת להפרשת נוזל מזי.
בהתאם להסברים אלו, עליכם לקבל החלטה ולפעול בהתאם.
זמן תפילת השחרית מתחיל עם עלות השחר ומסתיים עם זריחת השמש. אולם
לפי ההלכה החנפית, אם השמש זורחת בזמן תפילה, לפני סיומה, התפילה בטלה ויש לחדשה לאחר שחלף זמן ה”כראה”.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
