האם הביטויים “הארץ נפרשה ונמתחה” המופיעים בקוראן (אל-חִגְ’ר, 15/19; קאף, 50/7; אל-ע’אשיה, 88/17-20) אינם סותרים את הטענה ש”אין בקוראן שום פסוק המעיד על כך שהעולם שטוח”?
אחינו היקר,
תרגום הפסוקים הרלוונטיים הוא כדלקמן:
“והארץ פרשנוהָ וְהִרְחַבְנוהָ וְהָרִינוּ בָהּ רְוָסִים וְהִצְמַחְנוּ בָהּ מִכָּלِّ שַׁיְאִין מְשַׁיָּרִין”
(אל-חִגְ’ר, 15/19)
“הארץ גם כן פרשנו, והצבנו בה הרים איתנים, אשר יחזיקוה, וצמחנו בה מכל מין צמח זוגות.”
(ק, 50/7).
“האם לא יביטו אלה אשר כפרו, ויתבוננו: כיצד נבראה הגמל? וכיצד הוקם השמים ורומם עד אין קץ? וכיצד הרימו ההרים את הארץ, כעמודים יציבים? וכיצד נפרשה הארץ והוכשרה לחיים?”
(אל-ע’אשיה, 88/17-20)
– בפסוק הראשון
כארוחה
“והארץ פרשנוה ורחבנוה”
המקור הערבי של המילה, כפי שמתבטא ב-
“מַדַדְנָהָ”
הוא. מקור המילה הזו הוא
“מַדֶּה”
פירושו להאריך. אין לזה קשר למישוריות. כפי שניתן להאריך משטח ישר, כך ניתן להאריך גם משטח עגול. לכן, בתרגומים, המילה הזו…
“הרחבנו את המקום, הגדלנו אותו”
כך ניתן לפרש את המשמעות. בפסוק זה,
“אורך-רוחב”
התיאור נועד להסביר כי כדור הארץ, מבחינת שטח פני הקרקע שלו, מספיק גדול כדי להכיל את בני האדם וחיות אחרות.
אכן, א-טברי.
(ראה פירוש הפסוק הרלוונטי)
, את המילה הזאת
“הַשְׁקִינוּהָ וְהַשְׁבַּחְנוּהָ”
הוא הסביר זאת במילים אלה. מעניין לציין שהמילה הראשונה מבין השתיים היא
“דְהַבְנָה” “עֻדְהֻוֶה”
הוא נגזר מהמילה (שמשמעותה ביצת יען/או קן יען)
עגלגלות דמוית אליפסה
הוא מציין כי הוא נקרא גאואיד. המילה השנייה היא
“בְּשָׁתְנָה”
פירושו להפיץ, להרחיב, לפרוש. כאשר אנו מתייחסים לשני הפירושים הללו יחד, אנו מגיעים למשמעות הבאה של פסוק זה:
“הארץ פרשנוהָ וְהִרְחַבְנוּהָ כְּמִשְׁטָחַ עָגֹל.”
יהיה מדויק יותר לתת את המשמעות.
– בפסוק השני,
כארוחה
“ריצפנו את המקום”
המילה הערבית המקורית לביטוי שמשמעותו כך היא – כפי שמופיע בפסוק הראשון –
“מַדַדְנָהָ”
הוא. אותה מילה, בפסוק הראשון
“להפיץ, להרחיב”
כפי שמתורגם, בפסוק השני הזה,
“לרצף”
כפי שצוין.
– בפסוקים האחרונים
המופיע בתפריט כארוחה
“כיצד התפשטה הארץ?”
בביטוי
“התפשט”
הפועל בערבית
“התאבדות”
הוא. מילה זו משמשת גם בשפה הטורקית.
“משטח”
משמעותו היא “אדמה”. הכוונה ל”אדמה” במובן של כדור הארץ.
“שטח הארץ”
גם המילה “מגש” (מגש) באה מאותו שורש. כפי שניתן לראות כאן, אין ביטוי המתאר מגש שטוח.
שטח
המילה משמשת הן לתיאור משטח שטוח והן לתיאור משטח כדורי. ואכן, למרות שאנו מודעים לכך שהארץ היא כדור, אנו עדיין מכנים אותה “כדור הארץ”.
– עם זאת, ישנם פסוקים בקוראן העוסקים בהסדרת הארץ.
“מהד=עריסה, סת’ח=משטח שטוח, פיראש=שטיח”
היו כאלה שהבינו מביטויים כגון אלה שהארץ היא כעין מגש שטוח. כמובן, הבנה זו היא הרחבה של הפילוסופיה היוונית שהייתה קיימת קודם לכן.
אך בקוראן, בסורת א-נאזיאת, פסוק 30, נאמר על סידור הארץ:
“ואז הוא הכין את המקום וסידר אותו לקראת ההתיישבות.”
כך מתורגם המקור. אולם,
“ריצוף”
המקור הערבי של המילה המתבטאת במילה
“גאונות”
הוא. המילה הזו,
“אֻדְחִיַּה/אֻדְחוֻּה”
הנובע מן השורש,
הכוונה לביצת גמל, בשל צורתה העגולה.
מבטא/מציין.
בעל אותו שורש
“מדהא”
המילה
“הקן שבו מטילה היען את ביצתה”
המשמעות היא. ביצת יען אינה עגולה לחלוטין, אלא אליפסית. הנה, זהו השימוש בפסוק זה.
“גאונות”
המילה הזו מבהירה את המשמעויות המטפוריות של פסוקים אחרים.
כמו כן, יש לזכור כי כדור הארץ הוא עגול, וזהו
“מזרן, תצוגה, עריסה”
אינו נוגד את עקרון ההוויה.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
