– כשחיפשתי, ראיתי שזה משותף במקומות רבים. אבל מתחת לכל אחד מהם כתוב “הנביא מוחמד” או “חדית’ שריף”. לא מצאתי מקור. האם אלו דברי חדית’?
– אם כך, האם תוכל לציין את המקור?
אחינו היקר,
לא מצאנו חדית’ (מסורת נבואית) כפי שמוזכר בשאלה.
אולם, ביטוי זה,
“המצווה לעזור למדוכא ולהיזהר מקללתו”
ניתן לומר כי זהו מובן הלקוח מתוך מספר רב של חדית’ים (מסורות).
(ראה Wensinck, אל-מו’ג’ם, ערך “זלם”)
לדוגמה:
“היזהר מתפילת המקופח, שכן אין בינה לבין אלוהים מחיצה.”
“היזהר מן הקללה של המקופח, כי אין שום מחיצה בין הקללה של המקופח לבין אלוהים.”
(בוכארי, זכאת 63, ג’יהאד 180, מַזַאלִם 30, 35; מַעַ’אזִי 60)
מישהו
לשבור את לבו שלא בצדק, גם זה סוג של אכזריות.
והאדם ההוא נעשה מדוכא, כלומר, הוא סבל דיכוי. לפיכך, מי שפגעו בליבו הוא המדוכא, ומי שפגע הוא המדכא.
במבט על הנושא מנקודת מבט זו, הביטוי המוזכר בשאלה, ”
“פחד מִקְּלָלַת הַמְּעֻנָּה.”
ניתן לומר כי זהו אחד ממאות המשמעויות של הביטוי.
אנשים נוטים להתפלל עבור אלה שמהם קיבלו טובה.
הם מבקשים שאללה יגמול להם. השמחה וההתרגשות שמרגישים בלב כתוצאה ממעשה טוב, תמיד מנחים את האדם להתפלל לטובה. אפילו אם לא נאמר דבר בעל פה בתגובה למעשה טוב, מצב של שביעות רצון שחווים או משתקף בשפת הגוף, הוא סוג של תפילה, וכל מעשה טוב בהכרח ימצא את גמולו.
כמו שמעשים טובים אינם נשארים ללא תגמול, כך גם מעשים רעים ואי-צדק אינם נשארים ללא עונש. בסופו של דבר, בעולם הזה או בעולם הבא, הם יקבלו את גמולם.
אנשים, כשהם סובלים; כשהם נתקלים בחוסר צדק, באכזריות או בקיפוח.
הם רוצים לקבל את זכויותיהם מהצד השני. כאשר אינם מצליחים לקבל את זכויותיהם בעצמם, הם מחפשים מוסד או גורם שיכול לעשות זאת עבורם. לפעמים, כאשר אינם מוצאים גורם שיכול להשיב להם את זכויותיהם, או כאשר יש חוסר איזון בין הפשע לעונש והעונש אינו מספק את הקורבן, הם מפקידים את העניין בידי אלוהים. בשל תחושת חוסר האונים והדיכוי, הם מוצאים נחמה באלוהים ומבקשים ממנו להעניש את העושק.
רגעים של מצוקה הם הרגעים בהם האדם חלש ביותר ופונה אל אלוהים ברגשות הכנים ביותר.
במצבים כאלה, ההתרגשות שחשים בעת הזכרת אללה, והרגשות שמעוררים הכוח והציפיות המיוחסים לו, מגיעים לשיא.
קללת המדוכא והנרדף
כאשר הוא אומר שאין שום מסך או מכשול רוחני בינו לבין אלוהים, הנביא מוחמד (עליו השלום) נוגע בנקודה עדינה זו. הנה
“היזהרו מִקללת המדוכא!”
זהו משמעות האיום. אותו רגע הוא הרגע החלש ביותר של הנרדף. הוא נמצא בשיא תחושת חולשתו, וגם בשיא הצורך והתחושה של פנייה לה’ לעזרה. מכיוון שהאדם חווה רגשות כה עזים ברגעים נדירים, התשובה לבקשות מתלכדת עם הדרישה, ומתקבלת מיד.
לכן יש לפחד מצעקת המקופח וקללתו. אחרת, כאשר אדם מתלונן בפני אלוהים ומבקש ממנו עזרה, גורלו של מי שנגדו מופנית הקללה לא יהיה טוב.
כאן מדובר גם באי פגיעה בחלשים, באי דיכוי החלשים, ובהגנה עליהם. אסור לאף אחד לגרום לחלשים להרגיש בודדים, לדכא אותם, לקחת מהם את זכויותיהם או להתעלל בהם.
אכן, בحديث קדוש נאמר:
“הוי עבדי! אני אסרתי את העוול על עצמי, ואסרתי אותו גם ביניכם; אל תעשו עוול זה לזה!”
(מסנד, ה’, 160; מוסלים, ביר, 55)
הנביא מוחמד (עליו השלום)
“אלוהים! מן העוני, מן הרעב, מן ההשפלה,
מלהיות עושק ומלהיות מדוכא
אני מוצא בך מפלט.”
הוא הורה להתפלל בצורה כזו
(מסנד, ב, 540)
,
גם הוא מתפלל על כך.
מועבר.
(מסנד, ב, 305, 325; אבו דאוד, אדב, 3)
שוב, באחד החדית’ים של שליח אללה (עליו השלום),
“אל תעשו עוול ואל תתנו שיעשו לכם עוול.”
נאמר שהוא אמר זאת וחזר על כך שלוש פעמים.
(מסנד, ה, 72).
בحديث נאמר גם
בְּהִתְגּוֹנְנוּתוֹ מִפְּנֵי תְּקִיפָה (עַלְבּוֹן) בְּהַגָּנָה עַל עַצְמוֹ וְעַל רְכוּשׁוֹ
ההרוגים הם שהידים.
נמנו.
(מסנד, א, 305; ב, 205)
בحديث אחר נאמר:
מישהו שנהרג שלא בצדק
הוא ראוי לגן עדן.
דווח.
(מסנד, ב, 221, 224; נסא’י, תח’רים, 22)
מצד שני, ישנם חדית’ים מסוימים העוסקים בחטאים ובמעשים לא צודקים.
“התעללות עצמית”
כפי שצוין. בפסוק 32 של סורת פאטיר.
“המתעלל בעצמו”
הביטוי מופיע בחדית’,
בסופו של דבר, אלה שפועלים ברשע ישלמו את המחיר על כך ביום הדין.
הם ירעו לעצמם.
ı
כפי שמתואר להלן.
(מסנד, ה, 194, 198; ו, 444)
הנביא מוחמד (עליו השלום),
“אדוני! עשיתי עוול רב לעצמי.”
הוא יעץ להם לבקש סליחה מאלוהים, וגם הוא עצמו התפלל תפילה ארוכה,
“אלוהים! עשיתי רע לעצמי, אני מודה בחטאיי ומבקש את סליחתך על כל עבירותיי.”
(בוכארי, אד’אן, 149)
כך דווח שצוטט.
בואו ננסה לנהוג על פי תפילתו של הנביא:
“אלוהים! אני מבקש ממך הגנה מפני עייפות וקשיים של המסע, מפני חזרה רעה, מפני נפילה ממצב טוב למצב רע, מפני קללת המדוכא, ומפני כל רע שיפגע ברכושי ובמשפחתי.”
(אבן מאג’ה, תפילה, 20; תרמיזי, תפילות, 42)
למידע נוסף, לחץ כאן:
– תפילתם של שלושה אנשים – “האב, האורח והנרדף” – תתקבל בהכרח…
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
