שוויון בנישואין
1) נאמר כי אבו חניפה טען ש”אסור לאישה להינשא למי שאינו שווה לה”. סרחסי אומר שזוהי גישה זהירה יותר. כלומר, לפי דעה זו המיוחסת לאבו חניפה, האם נישואין אלו אינם מותרים גם אם יש הסכמה משפחתית? אני מבקש את תשובתך על פי דעתו של אבו חניפה.
2) לפי ההלכה החנפית, יש צורך בשוויון בייחוס המשפחתי בנישואין. לפיכך, האם ישנו חכם הלכה סוני שסבור כי נישואין בין אישה ערבייה לגבר טורקי, למשל, גם אם יש הסכמה משפחתית, אינם מותרים ומהווים חטא? אני לא שואל על הדעה הרווחת, אלא רק האם יש חכם הלכה שאינו מתיר נישואין כאלה.
3) האם החדית’ “הערבים שווים לערבים, והמואלי שווים למואלי. הוי מואלי, מי מביניכם שמתחתן עם ערבי עשה עבירה, עשה רע. והוי ערבים, מי מביניכם שמתחתן עם מואלי עשה רע” היא חדית’ אמינה? ומה עלינו להבין ממנה?
4) כשבוחנים את השוויון בייחוס המשפחתי בנישואין, הערבים נחשבים עליונים על גזעים אחרים. אולם, בחדית’ נאמר כי האדם הירא שמים הוא העליון. כיצד ניתן להסביר את הסתירה לכאורה הזו? האם אנו, הטורקים, איננו שווים לערבים?
אחינו היקר,
ניתן לסכם את התשובה לשאלה זו באופן כללי כך:
מושגים ועיקרי יסוד:
התאמה, הלימות ושוויון בין בני הזוג העתידים להינשא הם עקרונות כלליים המבוקשים ונחשבים הכרחיים כמעט בכל החברות. התפיסה של שוויון מבוססת, מצד אחד, על ערכי החברה, ומצד שני, על מטרת הנישואין.
אין בסיס בסיסי לאסלאם, בקוראן ובסונה, הקובע כי על בני הזוג להיות שווים זה לזה במידה כלשהי. הפוסקים ניסו לקבוע את מקומה של השוויון בנישואין על פי המנהגים והערכים החברתיים שהיו נהוגים בתקופתם.
שוויון בהלכה
דעותיהם של המג’תחידים בנושא השוויון
סברי וכרכי
לפי דעותיהם של מלומדים דתיים כגון אלה, שוויון בין בני הזוג אינו תנאי הכרחי לנישואין. הפסוקים המקראיים המציינים כי בני האדם שווים, וכי עליונות קיימת רק מבחינת אדיקות ומוסר,
(מסנד, 4/145, 158; אבן אל-הומאם, פתח, 2/418)
הוא קובע שכל אדם שווה לאחר, מלבד אלה שאסור להם להתחתן זה עם זה.
לדעת רוב הפוסקים
הגבר חייב להיות שווה ערך לאישה. גבר יכול להתחתן עם אישה שאינה שווה ערך לו, אך אישה אינה יכולה להתחתן עם גבר שאינו שווה ערך לה.
החכמים שהסכימו עד כאן, נחלקו בדעותיהם לגבי אילו היבטים יש לחפש בהם שוויון. לדעת חלקם, השוויון…
אדיקות ומוסר
הוא נתפס בשטח.
לפי האימאם אבו חניפה
על בני הזוג העתידיים להיות שווים זה לזה בפרמטרים הבאים:
– מוצא ולאום.
– תאריך התאסלמות המשפחה.
– תאריך שחרור המשפחה לחופשי.
– הון.
– אדיקות.
– מקצוע ועבודה.
נושא שנוי במחלוקת נוסף הוא סוג תנאי השוויון והשפעתו על ההסכם.
לפי אבו חניפה
שוויון אינו תנאי הכרחי לבריאות, אלא צורך.
(התחייבות, המשכיות)
זהו תנאי. לדוגמה, אם נערה שהגיעה לבגרות מתחתנת עם גבר שאינו שווה לה, חוזה הנישואין עשוי להיות מבוטל על ידי האפוטרופוס של הנערה; במילים אחרות, המשך תוקפו של חוזה זה תלוי בהסכמת האפוטרופוס.
לדעת המלומדים המוסלמים המחשיבים את השוויון כתנאי לתוקף הנישואין, נישואין כאלה שנערכו ללא הסכמת האפוטרופוס מראש – בטלים, ואינם ניתנים לאישור בדיעבד על ידי קבלת הסכמת האפוטרופוס.
ביטול תנאי השוויון
הזכות לדרוש שוויון היא זכותה של האישה ושל האפוטרופוס שלה. ויתור על זכות זו מצד אחד מהם, או אי-עמידה בתנאי השוויון, אינו פוגע בזכותו של האחר. אי-שוויון שמתרחש לאחר הנישואין אינו פוגע בנישואין ואינו משפיע על ההסכם. אישה או אפוטרופוס שגילו לאחר הנישואין כי הוטעו בנוגע לשוויון, רשאים להגיש תביעה לביטול הנישואין, אלא אם האישה בהריון; הריון מבטל את זכות התביעה.
יש להבין את פסיקת ההלכה של אבו חניפה באופן הבא:
השוויון בין מוסלמים אינו מחייב שוויון בין אנשים שונים העומדים להינשא, או יחס שווה כלפיהם; הרי לא כל אדם שווה ערך לאחר, ואין להתחתן עם כל מי שנקרה בדרכך. הנישואין הם יצירת משפחה וחלוקת החיים. אם אין שוויון במעמד הסוציו-אקונומי ובנושאים אחרים, חיי הנישואין לא יחזיקו מעמד, ויתעוררו בעיות. לכן, יש לחפש שוויון מלכתחילה.
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
