אחינו היקר,
לפי המذهب החנפי,
כל גבר בגיר ושקול בדעתו, גירושיו תקפים.
בין אם היא חופשייה ובין אם היא שפחה, בין אם היא מתגרשת מרצונה ובין אם היא מתגרשת בכפייה – אין זה משנה. אולם, לפי מذهب המאליכי, גירושין בכפייה אינם תקפים.
(אל-ג’והרת א-נאריה)
האסלאם תמיד שמר על מוסד הנישואין.
הוא לא ראה לנכון לגרש אישה באופן שרירותי, ולא הרשה לעצמו להשתמש בביטויים של גירושין כבדיחה או כהלצה, ובכך לפגוע בכבודה של האישה. מבחינה זו, הוא לא הרשה לעצמו להשתמש בביטויים של גירושין כבדיחה או כהלצה כלפי אשתו.
“אתה חופשי ממני” / “אתה משוחרר ממני”
הוא אישר כי גירושין שניתנו על ידי גבר יוכרו כתקפים.
כי אדוננו, שליח אללה (עליו השלום), אמר:
“שלושה דברים, רציניים וגם הומוריסטיים, הם רציניים: נישואין, גירושין ופיוס.”
(אבו דאוד, טלאק 9)
כך, גם מי שגירש את אשתו בטעות, כשהוא חושב שהיא נפטרה, גירושיו תקפים. לפיכך, על המאמין להיות ערני תמיד הן למעשיו והן לדבריו, ולשמור על שליטה עצמית.
גירושין מפורשים
, גירושין שנעשו במילים ברורות ומשקפות את הכוונה.
מכיוון שהדבר גלוי, אין צורך בכוונת הלב. אם הדבר נאמר מפי האדם, הוא מחייב, ואין להתחשב בכוונתו, יהא אשר יהא.
“אתה/את פנוי/פנויה, אני מגרש/מגרשת אותך.”
כדבריו ברורים.
גירושין באמצעות מילים מרומזות דורשים כוונה.
מכיוון שלמילים המשמשות יש אפשרות להתפרש הן כגירושין והן כמשמעויות אחרות. לכן, כל הפוסקים אמרו שגירושין הנאמרים במילים שאינן מפורשות, מתרחשים רק עם כוונה, מכיוון שלא ברור באיזה מובן הן נאמרו.
(ראה: ג’לאל יילדירים, משפט הלכה אסלאמי)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
