האם ביום הדין יברח כל אחד מן השני?

פרטי השאלה

– האם גם אלה שעשו דברים טובים בעולם יברחו ממשפחתם ויהיו במצוקה?

– האדם יברח אפילו מהוריו; אז מה יגידו המאמינים?

תשובה

אחינו היקר,

כפי שיתברר בפסוקים שנביא את תרגומם בהמשך, יום הדין יהיה יום של פחד ושל בריחה מן הקרובים ביותר לכל בני האדם. גם בחדית’ (מסורת נבואית) ישנן אמירות המצביעות על עובדה זו. לפי המסופר, הנביא מוחמד (ע”ה),


“בני אדם יקומו ביום הדין יחפים, ערומים, מלוכלכים ומרופטים, זיעתם תהיה כנהרות, תגיע עד גרונם ותעלה עד אפרכסות אוזניהם.”

כך אמר. החדית’ מובא מפי סוודה, עליה השלום, אשר אמרה:

בתגובה לכך, אני,

“הו שליח אללה! אוי ואבוי! איזו אומללות; אנשים יסתכלו על חסרונותיהם של אחרים.”

אמרתי. הנביא מוחמד (ע”ה)


“לא! אנשים –

באותו יום

– הם עסוקים בעצמם מכדי לראות את הדברים האלה.”

הורה/ציווה ו


“ביום ההוא, לכל אחד מהם יהיה די עבודה ודאגות משלו.”



(עבשה, 80/37)

קרא את הפסוק שמשמעותו: ”

(בוכארי, א-נביא, 8, 48).

אולם, ישנם פסוקים המציינים כי לא יהיה פחד ולא צער לצדיקים, עבדי ה’ הנאמנים. משמע, יהיו סצנות שונות ביום הדין.

כדאי להיזכר בכמה פסוקים הנוגעים לשני הנושאים:


“ביום ההוא, ביום שבו יתחולל הרעש האדיר, הרעש המטלטל, יום הדין, יברח האדם מאחיו, מאמו, מאביו, מאשתו ומבניו. ביום ההוא, לכל אחד מהם יהיה די והותר עניינים ודאגות. ביום ההוא, יהיו פנים מבריקות, שמחות ועליזות. וביום ההוא, יהיו פנים מכוסות אבק, אפופות חושך. אלה הם הכופרים והחוטאים.”


(עבס, 80/34-42).

מפסוקים אלו עולה כי ביום הדין, מרוב אימת היום ההוא ופחד החשבון, יתמלאו בני האדם חרדה, ויתרחקו אפילו מאהוביהם הקרובים ביותר, מחשש שמא יפגע בהם נזק. כלומר, אם יכלו, היו בורחים, אך לא יוכלו. אולם, לאחר שיתקיים החשבון, על פניהם של אלו שזכו לגן עדן, לא יהיה עוד עצב, אלא שמחה.

(ראה: אל-ראזי, XXXI/65, אלמלילי, VIII/541).


“האשם ירצה להקריב כפדיון את בניו, את אשתו ואת אחיו, את כל משפחתו שגידלה אותו, ואת כל מי שעל פני האדמה, ובלבד שינצל מן העונש של אותו יום.”


(ספר המעלות, 70/11-14).


“אילו כל אשר על פני האדמה היה שייך לכל אחד מאותם עושקי צדק,

-ביום הדין-

כדי להינצל מן הייסורים, אותו

-מִיָּד-

הם יתנו כופר. וכאשר יראו את העונש, יתחרטו. ישפטו ביניהם בצדק, ולא יקופחו לעולם.


(יונה, 10/54).

כידוע, יום הדין הוא פרק זמן ארוך. המאמינים, אלה המצייתים לאל, חוששים בתחילה ממה יהיה מצבם ביום הדין, או מן המראה הנורא של אותו יום. אולם בהמשך, יעלמו צערם ופחדם, ויתחלפו בשמחה ובאושר. בנושא זה, ישנם שיעורים חשובים בפסוקים הבאים:


“למי שמקבל את קריאת אדונם, ישנו גמול טוב יותר.”

(גן עדן)

אכן, ישנו (יום הדין). אשר לאלה שלא קיבלו את הזמנתו, אילו היה להם כל אשר על פני האדמה ועוד כפליים, היו נותנים אותו כפדיון נפשם. אך להם יהיה חשבון רע, ומקומם יהיה בגיהינום, והוא מקום רע מאד!


(ראד, 13/18).


“הוי בני אדם! כאשר יבואו אליכם נביאים מקרבכם, ויספרו לכם את אותותי, אז –

עליכם לדעת ש-

מי שירא את אללה ויתקן את עצמו, לא יהיה לו פחד ולא יתאבל. אולם אלה אשר יכחישו את אותותינו ויתגאו עליהם, אלה הם יושבי הגיהנום, והם ישהו בו לעד.

(אל-אעראף, 7/35-36).

למידע נוסף, לחץ כאן:


– אילו שלבים יעברו בני האדם לאחר מותם? …


בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם

שאלות אחרונות

שאלת היום