– אינני מצליח לנהל שיחה עם אנשים מתוך אהבה טהורה, ולכן אני מקנא, שלא מרצוני ובעל כורחי, באנשים שאני אוהב, כאשר הם משוחחים עם אחרים, ואני מצפה לתגובה דומה, וכאשר אינני רואה אותה, אני סובל מכאב, ייסורים וסבל רוחני בלתי נסבלים.
– לפעמים אני אומר לעצמי שאם היה מותר להתאבד בגלל הסבל הזה שאני עובר, הייתי מתאבד. תוכלו לעזור לי?
אחינו היקר,
איננו סבורים שההערכה “אני פשוט לא מצליח לאהוב אנשים לשם שמיים” היא מדויקת.
מכיוון שלא מדובר באהבת כל אדם באותה מידה, וגם אין צורך שהיא תהיה יעילה באופן משמעותי.
אבל כשאתה משווה בין מאמין לכופר, תראה שאתה מעדיף את המאמין. וזו אהבה. לדוגמה, אם יש לך אפשרות להציל אחד משני אנשים שמתחבטים במים, תציל קודם את המאמין. כי זהו ציווי של האמונה, גם אם היא קטנה, שקיימת במצפונם של בני האדם.
לכן, אם תחשבו על זה בצורה השוואתית כזו, תבינו שגם אתם אוהבים את אחיכם המאמינים למען אללה.
– אהבה, מטבעה, היא קנאית.
אולם, קיים הבדל עצום בין אהבה שנוצרת בין בני זוג ממינים שונים לבין אהבה הנובעת מתוך אמונה. בראשונה, ייתכן קנאה, ואילו בשנייה, אין מקום לקנאה, ואין זה ראוי שתהיה.
– מתוך דבריו של המכובד בדיעוזאמאן:
-האהבה הנובעת מן האמונה, שמרחב מחשבותיה כה רחב עד שאינו מותיר מקום לקנאה-
אנו מקווים שנוכל להפיק לקחים לעצמנו:
“לאחד מידידינו הקודמים הייתה עוינות כלפי אדם מסוים. אותו אדם, בקרבתו, תואר כבעל מעשים טובים, ואף כבעל סמכות. הוא לא קינא, לא התרעם. ואז אמר מישהו:”
“האויב שלך אמיץ וחזק.”
ראינו שנתעורר בו קנאה עזה ורוח תחרות. אמרנו לו: “השלטון והסמכות הם כוח וגובה, כיהלום של חיי נצח בלתי מוגבלים. לא קנאת בזה. הכוח הארצי, אף שקיים בשור ובחיה, הוא ביחס לשלטון ולסמכות כחתיכת זכוכית פשוטה ביחס ליהלום.” אמר האיש:
“ישנה נקודה, ישנו תפקיד, ששנינו שואפים אליו בעולם הזה.”
השלבים שמובילים לשם הם דברים כמו כוח ואומץ. לכן קינאתי בו. דרגות העולם הבא הן אין סופיות.
כאן הוא אויבי, אך שם הוא יכול להיות אחי היקר והאהוב.”
(ראה: למ”ע, עמ’ 157)
– אהבת מישהו אחר על ידי מישהו שאתה אוהב מחייבת אותך לאהוב את אותו אדם אחר. כי כל התנהגות סבירה של מישהו שאנחנו אוהבים נראית לנו נעימה. מכיוון שאנחנו אוהבים אותו, נאהב גם את מי שהוא אוהב. ואם אהבנו את אותו אדם באמת למען ה’, אז נאהב גם את מי שהוא אוהב, שכן הם קשורים בשרשרת רוחנית.
“ראשית, מכיוון שאין קנאה, התנגשות או ויכוח בעניינים שמעבר לחיים, כל קבוצה מבין אלה שמתחילה בוויכוח או בתחרות, כאילו עשתה צביעות וצביעות בדת.”
(ראה: ח’ֻטְבַּת א-שַאמִיַּה, עמ’ 98)
– אם אהבנו את מי שאהבנו למען מטרה גשמית,
איננו יכולים להימלט מן המלכודת של אהבה זו, וגם לא מן הקנאה. אנו מקנאים כאשר מישהו שאנו אוהבים מסיבות של אינטרסים עולמיים אוהב מישהו אחר, משום שזה מנוגד לרצוננו. אנו חוששים מחלוקת או העברה של האינטרס.
– תהיו בטוחים שאם נטמיע בלבנו את עקרונות האמונה, ובמיוחד את אמונתנו הכנה והחזקה באללה וביום הדין, אזי נשאף לרצות את אללה, ולא נחליף את טובת גן העדן בשום טובת עולם הזה.
את החלק הקל של רגשותינו נפנה לעולם הזה, ואת החלק העוצמתי – לעולם הבא.
כמו כן,
“הדרך לחיות את חיי העולם הזה בשמחה היא להימנע מלהשקיע את הרגשות העזים שניתנו לנו למען העולם הבא בעניינים חולפים של העולם הזה, וכי ישנם שני סוגים של אהבה, מטאפורית ואמיתית; וכך גם רגשות עזים כגון תאוות בצע, עקשנות ודאגה לעתיד, יש להם שני חלקים, מטאפורי ואמיתי; החלקים המטאפוריים מזיקים ביותר ומובילים למוסר רע, ואילו החלקים האמיתיים מועילים ביותר ומובילים למוסר טוב…”
(ראה מכתבים, עמ’ 487)
) נלמד.
אל נשכח גם את עצתו של מ. עקיף:
“היסמך על אלוהים, דבק במאמץ, והכנע לחוכמה!”
אם יש דרך, זאת הדרך, אני לא מכיר דרך אחרת.”
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
