האם אני יכול לגבות את חובתי על ידי המרתה לזהב או למטבע חוץ?

– בשנת 2015 הלוויתי לחבר 6,000 ש”ח במזומן. אולם, חבר זה לא שילם את חובו במועד שנקבע, וברור היה שלא ישלם. לכן, הגשתי את שטר החוב לביצוע. שש שנים לאחר מכן, חבר זה ביקש ממני לבטל את הליך הביצוע, בטענה שיוכל לשלם את חובו.

– הוא גם ציין שהוא הזיק לי ורוצה לשלם את חובו על ידי הערכה במטבע חוץ או בזהב. הסכמנו הדדית.

– בעקבות זאת, עורך הדין שלי עצר את הליכי ההוצאה לפועל. במהלך הליכי ההוצאה לפועל, הצטברו 2,500 ש”ח ריבית (כלומר 6,000 + 2,500 = 8,500 ש”ח). כפי שסוכם, נפגשנו אצל עורך הדין שלי. הערכנו את החוב לפי שער החליפין של מטבע חוץ וזהב נכון להיום. לפי הערך הנוכחי, סכום החוב שלי עומד על 18,000 ש”ח במטבע חוץ ו-24,000 ש”ח בזהב. כששמע זאת, החייב חזר בו מהבטחתו ואמר שהוא ישלם 8,500 ש”ח בגין ריבית ההוצאה לפועל.

– במקרה כזה, האם אוכל לקבל את מלוא הסכום ששולם לי על פי תיק ההוצאה לפועל, כלומר את הקרן בתוספת הריבית?

– או שפשוט אקח את הקרן, שהיא 6,000 ש”ח, ואחלק את הריבית של 2,500 ש”ח?

אחינו היקר,

הלוואה ללא ריבית,

זוהי הלוואה לשם שמיים, ואין לה תאריך פירעון מחייב.

החייב חייב לשלם כאשר הנושה דורש זאת.

האם העובדה שהמועד אינו מחייב אינה גורמת לבעיות מבחינת החייב?

הוא יכול ללדת, אך עדיף שהנושה יפתור את מצוקתו על ידי גביית כספו/חובו, וזהו פתרון צודק. אולם את מצוקת החייב, החברה המוסלמית האמיתית פותרת תמיד באמצעות צדקה רחבה, הלוואות ללא ריבית, קרנות צדקה וכדומה; במקום שיש שפע, לא אמורה להיות מצוקה במקום אחר, ואין זה ראוי שיהיה.

בשיטת הכסף הנייר, האינפלציה היא בלתי נמנעת.

לכן, כאשר כוח הקנייה של הכסף יורד, על החייב לפצות על כך, כלומר לשלם גם את הפרש האינפלציה, וזה אינו ריבית, אלא תשלום מלא של החוב מבחינת כוח הקנייה. אדם שלווה אלף לירות ישלם אותן שנה לאחר מכן, ואם התרחשה אינפלציה של עשרה אחוזים, הוא ישלם 1100 לירות, ואם ישלם אלף לירות, הוא יישאר חייב מאה לירות. זה כך, מכיוון שכיום כסף הנייר אינו קשור לחומר יקר ערך כמו זהב, אלא ערכו תלוי בסחורות ובשירותים שהוא יכול לקנות.

לגבי המצב המתואר בשאלה:

אם יש הסכמה הדדית בחוזה ההלוואה שהתשלום יבוצע, למשל, במטבע חוץ מסוים או בזהב השווה ערך ללירה הטורקית באותו יום, התשלום יבוצע בהתאם לכך.

אם אין הסכם/תנאי כזה

במקום לדרוש את הפרש האינפלציה שנקבע על פי ממוצע ערך של מוצרים רבים, לדרוש את הפרש האינפלציה על פי מוצר שערכו עלה או ירד במידה ניכרת.

זה לא הוגן ולא צודק.

הדבר הנכון הוא לבצע את התשלום בהתאם להפרש האינפלציה שמוכרז על ידי מוסדות אמינים, ואף להעניק הנחה נוספת מטעמי יראת שמים.

כאשר הצדדים נתקלים במחלוקת בנוגע לתשלום, ואם התיק מועבר לבית משפט חילוני במקום לבית דין בוררות מוסלמי, בית המשפט יפסוק, כמובן, גם על תשלום ריבית פיגורים. הנושה רשאי לקבל את הריבית הזו רק בשיעור ההפרש של האינפלציה, ואם יקבל יותר מכך, עליו להחזיר את ההפרש.

קודם כל, הוא מחזיר את הכסף לחייב, ואם זה לא אפשרי, הוא נותן אותו לעניים.

למידע נוסף, לחץ כאן:

– האם כדאי לי להשקיע את כספי בריבית בשיעור מדד המחירים לצרכן?

בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם