– יש שאלה אחת שאתאיסטים שואלים לאחרונה, ולא מצאתי תשובה טובה עליה באינטרנט. התשובות שמצאתי אולי שכנעו אותי, אבל לא ראיתי בהן מספיק כדי לשכנע אתאיסטים, אלא רק כדי להשתיק אותם… השאלה היא: האם אלוהים ברא אותנו כדי לספק את האגו שלו?
– יש צורך לענות על שאלות אתאיסטיות, גם אם אינם מאמינים, כגון: מדוע הוא דורש אמונה מוחלטת ובלתי מותנית בו, ומדוע הוא דורש שיעבדו אותו, למרות שאין לו שום תועלת מכך, עם הבטחה לעולם הבא לאחר שברא והפיח חיים, ומדוע הוא שורף בגיהנום את אלה שאינם מאמינים בו, למרות שהוא יודע מה יקרה, ומדוע הוא שותק לנוכח אי-הצדק בעולם וכו’.
אחינו היקר,
– אגו,
האדם הוא קומפלקס רב-ממדי הכולל הן את ממד הסובייקט, המוגדר על ידי הרצון, התודעה והמצפון, והן את ממד האובייקט, הכולל את הדחפים, הרצונות הפנימיים, התשוקות ומקורות האנרגיה הפנימיים שלו.
אבל אנשים משתמשים בזה במשמעות שלילית.
“אגו”
, פירושו רק דחפים פנימיים אנוכיים, תשוקות.
מבחינה זו,
“אגו”
מרכז הדחפים הפנימיים, התשוקות והרצונות, אשר מבחינה גופנית כולל את הצד החייתי והצמחי.
“נפש”
רגש קשור ל”אני”, כלומר לזהות עצמית. רגש בעל משמעות זו…
“מעולה”
הדבקת המושג הזה לאלוהים היא טעות שרחוקה מן האמת, וכך גם הדחפים הפנימיים שמתפתחים כתוצאה מכך, ששמם האחר הוא
“אגו”
הדבקת תווית של “אני” כזה היא הגדרה שגויה שאינה ניתנת לתיקון.
– עם זאת,
אתאיסט
(כופר)
איש אחד
הדיבור על אודות תכונות מסוימות של אלוהים הוא סתירה לוגית מובהקת.
כי מדובר בתכונות של מישהו שאינו קיים, לפי אמונתו. מכאן אנו מבינים שהאתאיסטים ששואלים את השאלה הזו נמצאים במשבר נפשי. להעריך את הרהורי לבם של חולים נפשית זה כמו להאמין באשליות ובהזיות.
– אז אלוהים ברא את היקום הזה בעצמו
“לספק את האגו שלו”
הוא לא יצר את זה בשביל עצמו; כי אין לו אגו כזה.
– כל מי שיש לו שכל ישר מבין שמי שרודף אחר סיפוק “האגו” שלו הוא אדם חסר אישיות. אדם כזה עשוי לרדוף אחר הרפתקאות שונות כדי לספק את “האגו” שלו ולמלא את חסרונו.
האם ייתכן שמישהו בעל ידע, כוח וחוכמה אינסופיים, שברא את כל היקום הזה, הוא מקור כל היופי?
“שכל הטוב בידו”,
עבור ישות שאינה זקוקה לדבר, וכל דבר זקוק לה.
“הוא עשה את זה כדי לספק את האגו שלו.”
האם אפשר לומר זאת? איזה הגיון, איזו מצפוניות יכולה להסכים לכך?!
– ישנו כלל מוכח מניסיון:
“אנשים נוטים לשפוט אחרים על ידי השוואתם לעצמם.”
לפי כלל זה, ישנם אנשים שמוכנים לעבור הרפתקאות רבות כדי להסתיר את חסרונותיהם ולספק את אגו שלהם. הם עושים הצגות, מופיעים בתפקידים שאינם שלהם. הם עושים אלף ואחד דברים רק כדי לספק את הדחפים החייתיים שלהם. בראש האנשים האלה עומדים אתאיסטים, שכן במדינה שבה אין מלך, כל אחד רואה את עצמו, ואפילו את כולם, כמלך עצמאי. כך גם אתאיסט שאינו מכיר בבורא היקום, מייחס לעצמו ולאחרים סוג של אלוהות.
אכן, גם פרעוני מצרים המפורסמים טענו לאלוהות, משום שהיו אתאיסטים.
– על פי כלל זה, אתאיסטים רואים את עצמם כבריות עצמאיות, שלא נבראו על ידי אחר. אולם, אלו אנשים שאינם מסוגלים אפילו לברוא כנף של יתוש, אנשים הנידונים למוות, הזקוקים לפרנסה, וחסרים מכל עבר,
“כפירה באלוהים”
כדי לפצות על החוסרים שהם חשים בנפשם, הם מתנהגים בפינוק מופרז.
“אגו”
הם יכולים לעשות כל מיני מעשים נבזיים, שפלים ומזויפים, כל עוד זה מספק את תאוותיהם. ובדומה לכלל הנ”ל, הם משווים את אלוהים, אותו הם מרגישים במצפונם אך אינם מקבלים ברצונם, לעצמם, כאילו הוא כמותם.
“אגו”
הם יכולים לטעון שהם רצים בחמישה, אבל למעשה הם עצמם לא מאמינים בזה, אלא רק מספקים את היצרים החייתיים והצמחיים שלהם.
– יתרה מזאת, את מהותו של אלוהים אנו יכולים ללמוד רק ממנו. והוא, בספרו אשר שלח /
בקוראן, הוא מכנה את עצמו רחמן ורחום.
כפי שמוצג. אז, היסוד העיקרי העומד מאחורי כל היצירות הללו הוא
זוהי רחמתו האינסופית של אלוהים.
וכדי להבין את רחמיו האינסופיים, הוא יצר כמה דוגמאות. למשל, אמא עושה כל טוב לילדהּ בלי לצפות לשום תמורה. ואפילו אמהות מן החי עושות זאת. תרנגול מלקט את התרנגולות סביב גרעין שהוא מוצא, צופה בהן אוכלות ואינו אוכל בעצמו. כי ההנאה שהוא מקבל מלעזור להן גדולה יותר מההנאה מאכילה.
האל, המעניק חמלה ונדיבות אפילו לבעלי החיים שברא, מלמד אותנו בכך שמאחורי כל מעשיו הטובים עומדת חמלתו, רחמיו ונדיבותו האינסופיות.
“שליח שלי, שלחנו אותך רק כרחמים לכל בני האדם!”
(הנביאים, 21/107)
בפסוק הנ”ל מודגשת אותה רחמנות אינסופית.
– שלא נשכח את זה,
גם אם כל בני האדם יכפרו, הדבר לא יפגע באללה אפילו כהוא זה, וגם אם כולם יאמינו, הדבר לא יועיל לו אפילו כהוא זה. זוהי עובדה ברורה. לכן, חכמתו של אללה בבריאת היקום והאדם היא אך ורק להראות את רחמיו, חמלתו, נדיבותו וחסדו האינסופיים.
– אולם, כפי שהאל יתברך העניק לארץ שפע של ברכות, כך הוא יצר גן עדן שבו שפע ברכות גדול פי כמה. הוא יברך שם את אלה שהודו לו על ברכותיו בעולם הזה, ואילו את אלה שהיו כפויי טובה – יעניש. כי אלה שהיו כפויי טובה, אתאיסטים וכופרים דומים, איבדו את זכותם להיכנס לגן עדן. להכניסם לגן עדן, למרות שאינם ראויים לכך, פירושו לדרוס את זכויותיהם של כל שאר היצורים. כפי שביטא זאת רבינו בדיעוזאמאן:
“אין סתירה בין גיהנום, גופו וייסוריו הקשים, לבין הרחמים האינסופיים, הצדק האמיתי והחכמה המדודה והבלתי מופרזת.”
אולי הרחמים, הצדק והחוכמה ירצו את קיומו (התגלמותו).
כיצד להעניש את העריץ שרמס את זכויותיהם של אלף חפים מפשע, ולהרוג את המפלצת שקרעה לגזרים מאה חיות חסרות ישע, זוהי חסד עצום כלפי הנרדפים. ואילו לחון את העריץ ולשחרר את המפלצת, זוהי אכזריות כלפי מאה חסרי ישע, כנגד רחמים מושחתים בודדים.
כך גם הכופר המוחלט, הכלוא בגיהנום, חוטא בכפירתו הן בהפרת זכויות שמותיו האלוהיים, הן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, הן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכחשת תפקידם הנעלה של היצורים המהללים את שמות אלו, והן בהכחשת עדותם של היצורים המעידים על שמות אלו, והן בהכ
(ראה: מטה משה, עמ’ 48)
– בפסוקים שנביא את תרגומם, מושם דגש על הצדק האלוהי.
“כל אחד יקצור את אשר זרע, ואין חוטא שישא את חטא חברו. בסופו של דבר, כולכם תשובו אל אדונכם.”
(האנעם, 6/164)
“איש אינו יודע אילו הפתעות, אילו ברכות, יחכו להם בעולם הבא, כגמול על מעשיהם הטובים, שיאירו את עיניהם וישמחו את לבם. הרי האם יתכן שמאמין יהיה כפושע? הם לעולם לא יהיו שווים.”
(סג’דה, 30/17-18)
“האמנם נשווה את אלה המצייתים ומתמסרים לאללה עם הכופרים המושחתים?!”
(עט, 68/35)
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
